מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המשפחה המדהימה שלי

מרסל ומוריה
מרסל שלמה
סבתא מרסל עולה מעיראק ומקימה משפחה.

המשפחה שלי

שמי מרסל שלמה אני בת 70. נולדתי בעיראק ושם גם התחתנתי עם בעלי יחזקאל.

התחתנתי בגיל צעיר מאוד 16.5 הכרתי את בעלי בסך הכל חודשיים לפני החתונה וכבר התחתנו. (בעיראק נהגו לחתן את הבנות בגיל צעיר כדי שהבנות היהודיות לא יתערבבו בין הגויים).חשתי שהחתונה בגיל צעיר הייתה מוקדמת עבורי ולא הייתי בשלה מספיק.

את בתי הבכורה – אילה ילדתי כבר בשנה הראשונה לנישואי. אחרי 13 שנים מאז שעליתי לארץ התחתנתי והייתי כבר אמא לארבעה בנות מקסימות: איילה, אביגיל, סיגל ולימור. כיום אני חובקת 11 נכדים מקסימים ואני רווה מהם נחת רב.

לאמא שלי קוראים לולו לאבא שלי קראו עזרא ולנו הם היו הורים מדהימים. אמא שלי גידלה אותנו במסירות רבה ודאגה לנו עד לפרטי הקטנים ביותר, למרות הקשיים אותם חוותה.

העלייה לארץ ישראל

עלינו בשנת 1951. התמריץ לעלייתנו ארצה היה, עקב אירועי הפרהוד בעיראק. כתוצאה מגילויי האנטישמיות והפרעות עלינו לארץ. כשעלינו לארץ ישראל הייתי אז בת 3.5  הילדה השלישית במשפחה ואמא הייתה בהריון. הגענו למעברה גניגר בצפון. משם עברנו למגדיאל. המשפחה של אבא שלי גרה איתנו ביחד בצריף והמצוקה הייתה קשה מאוד ישנו באוהלים, אבא שלי עבד בחקלאות ומאוחר יותר באטליז ופרנס אותנו. אמא שלי הייתה בבית, עקרת בית היא גידלה אותנו האחים – חיינו בעוני גדול. ובמצוקה גדולה.

מאוחר יותר עברנו לפרדס כץ. גרנו בצריפים, בחורף הצריף הוצף במים זכור לי שאח שלי כמעט טבע. אמא שלי יצאה לעבוד אצל גב' דוייטש בבני ברק – במוסד לילדים יתומים. אמא שלי דאגה מאוד לבנות במוסד והעניקה להם חום ואהבה במסירות רבה. לחתונה שלי אמא שלי הזמינה את הרבנית דוייטש מבני ברק, שעבדה במוסד והייתה המנהלת שלה. בזמן שהיא  יצאה לעבודה, אני נאלצתי לדאוג לאחיי ואחיותיי שמרתי עליהם ותפקדתי כאמא ממש.

היינו  8 ילדים בחדר. גרנו בצריף. היה לנו חדר אחד וישנו שני ילדים בכל מיטה יחד "ראש וזנב". כל מה שקנינו החלפנו בינינו. הבגדים של הגדול לקטן וכן הלאה. לא הייתי בגן או בבית הספר ולמדתי מהראש שלי ומנסיון החיים שלי ובכל מקרה אני חכמה.

המשפחה שלי כיום

יש לי משפחה מדהימה שעוזרת לי דואגת תומכת. כאשר הנכדות שלי היו קטנות הייתי מטפלת בהם בחום ואהבה. אני נשואה מגיל 16.5, כיוון שהייתי צעירה בבית חולים צחקו ואז נולדה לי ילדה ועוד ילדה ועוד ילדה ועוד ילדה. מאוד אהבתי אותם למרות כל הקושי שחוויתי:  גידול ילדים, נישואים בגיל צעיר ומצוקה כלכלית.

כיום אני מתמודדת עם בעלי החולה הוא בן 80 ואני מאחלת לו אריכות ימים. אנחנו הכרנו במשך חודשיים והתחתנו. בעלי יחזקאל עבד באגד כמכונאי והפך לחבר אגד. כך התבססנו ונולדו 4 בנות. הייתי עקרת בית ולהנאתי למדתי תפירה, מניקור וספרות.

אני מרוצה מאוד מבנותיי המקסימות  ומההישגים שאליהם הגעתי עד היום. אני אוהבת את בעלי ומאחלת לו בריאות איתנה.

 

תמונה 1

הזוית האישית

מוריה מחרבי מביאה את סיפורה של סבתא מרסל האהובה.

מילון

מלחמת פרהוד
בחג השבועות של 1941 נרצחו 179 מיהודי הקהילה בפוגרום שכונה "הפרהוד". כמה מנפגעיו תובעים כעת מהמדינה להכיר בהם כנרדפי הנאצים.

ציטוטים

”נאלצתי לדאוג לאחיי ואחיותיי שמרתי עליהם ותפקדתי כאמא ממש.“

הקשר הרב דורי