מאגר סיפורי מורשת

אגם החולה

למי שלא יודע, פעם היה אגם החולה. אנו, בתור הילדים הראשונים של קיבוץ חולתה, מרבית חיינו התנהלו סביב האגם ובתוכו. כשהיינו ילדים, סביב גיל 10, היינו עוזרים לדייגים שהיו באים עם הסירות למזח עם הדגה. הייתה קרונית שלתוכה היו שמים את הדגים ומסיעים את הקרונית לתוך מחסן, ששם היינו עוזרים למיין את הדגים בתוך ארגזים מיוחדים. היינו לוקחים בלוקים של קרח טוחנים את הקרח ומפזרים על הארגזים של הדגים כדי שישמרו ואז הייתה באה משאית קטנה ולוקחת את הדגים לתנובה בחיפה. כך זה היה חוזר על עצמו יום ביומו.

אחת המשימות של שנת בת המצווה הייתה שנתנו לנו (הילדים) סירה והיינו צריכים לבד לשוט בה ולעבור מרחק מסוים בתוך האגם. שטנו בסירה ולפתע התחילה סערה איומה, נלחמנו עם המשוטים ועם הסירה וכמעט התהפכנו. לבסוף ההורים שלנו ראו אותנו ובאו לעזור לנו מהחוף. זאת הייתה חוויה חזקה ומפחידה אך עדיין המשימה לא הסתיימה כי היינו צריכים לדוג דגים ברשת ולהביא לחוף, לנקות אותם, לטגן אותם ולהגיש להורים. המשימה שלנו השתבשה וחלק מההורים נכנסו למים עזרו לנו לדוג דגים ולהגיע לחוף. בסופה של משימה ישבנו כולנו, ההורים והילדים, שמחנו ואכלנו את הדגים שהכנו.

משימה נוספת הייתה שכל אחד היה צריך בערב עם ההורים לספר משהו מהלימודים (נושא מסויים) ומי שהתחיל את המשימות האלה היה מורה מכפר בלום.

 דליה בת 10 עם אביה אליהו

הזוית האישית

דליה: היה לי מאוד כיף לשתף את אלעד ועמית במשימה שעשינו לפני 65 שנה.

אלעד: היה מהנה לשמוע סיפורים מפעם ולדעת מה היה ומה קרה לפני הרבה שנים.

עמית: היה מאוד כיף לשמוע על משימות בת המצווה שהיו פעם וזה נשמע מאוד מאתגר.