מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי מרים סידי, נולדתי בשנת 1949 בעין כרם הישנה בירושלים.

 

ההורים שלי עלו מתורכיה ויש לי עוד אחות אחת חוץ  ממני. בעין כרם בשנת 49 היו הרבה מסתננים, הם היו מגיעים בלילות וחופרים בגינות כדי לחפש את הכסף והזהב שהם הטמינו באדמה. הכול התחיל כאשר משאית ירקות הורידה סחורה ופתאום שמענו רעש אדיר וכולם רצו לכיוון המכולת, המשאית נפלה לתוך בור ומצאו שם המון זהב כסף ותכשיטים יקרים. מיד הגיעו למקום אנשי בטחון שסגרו את האזור ולא נתנו לאיש להיכנס. ואין לי מושג מה עשו עם הכסף והזהב שמצאו.

בשנת 1956 התחילה מלחמת סיני. ביקשו מכל התושבים: לשים שמיכות על החלונות ולא להדליק את העששיות כדי שלא יראו אותם מפני שהתחילה מלחמה עם המצרים. באותו זמן לא היו  מקלטים ובתור ילדה מאוד פחדתי שיקרה לי משהו ולפעמים בלילות שמענו אותם  חופרים וראינו אותם מוציאים חביות שלמות של זהב וכסף, לא יכולנו לקחת את הזהב כי לא רצינו להסתכן וגם מפני שלא ידענו איפה זה נמצא. אבא שלי רוב הזמן לא היה בבית כי הוא היה אחד השוטרים הראשונים של עין כרם. נעלנו את הדלתות עם בריח גדול, בתקופה ההיא הייתה תקופת צנע במדינה וכל משפחה הייתה מקבלת תלושי אוכל כדי לקבל ביצים, בשר, חלב ועוד… המזל שלנו היה שבית הספר החקלאי בעין כרם נתן לנו דברי אוכל כגון: חלב ומוצרי גבינה, אימא שלי עבדה בבית החולים "הדסה" הישן ואחר כך ב"הדסה" החדש. שם היא עזרה לאנשים חולים ונפגעים בזמן המלחמה.

אני מאוד אוהבת את ארץ ישראל ושמחה שנולדתי בה.

עין כרם: "עין כרם היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים. המקום היה מיושב עוד מהתקופה הכנענית, ובין המאה ה-14 ועד למלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי שנעזב במהלך המלחמה. בבתים הריקים יושבו עולים חדשים, ולאחר התרחבותה של ירושלים, הוכרז הכפר כשכונה של העיר. גם כיום לשכונה נותר אופי כפרי, בשל ניתוקה היחסי מהעיר והיותה מוקפת הרים, עמקים ויערות. עין כרם גם נחשבת כמקום מקודש לנצרות ואתר צליינות, כיוון שהיא מוכרת כמקום הולדתו של יוחנן המטביל, ובמקום מספר כנסיות ומנזרים, אליהם מגיעים תיירים רבים."