מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המקצוע שהציל את אבי ומשפחתו

אני ונכדתי לירז ומשה
אבא שלי, סבא רבא של לירז
אבי היה חייט מגיל 6 כדי לפרנס את משפחתו ומאז הוא נהיה חייט מצליח...
סבא משה בחר לספר  את הסיפור של אבא שלו:
"אבא שלי התייתם מאביו בגיל שלוש ואחריו נולד ילד בן שנה בטורקיה. המצב הכלכלי שלהם היה מאוד קשה. אמא של אבא היתה מסיידת בתים כדי להתפרנס. אבא בגיל 6 הלך לעזור לדודו שהיה חיט בכדי שילמד אותו לעבוד  בחייטות. אבא היה קם בשעה מאוד מוקדמת להכין גחלים כדי שהמגהץ היה מוכן לגיהוץ (את המגהץ היה צריך למלא בפחם כדי שיתחמם ויוכלו לעבוד בו).
אבא היה ילד חרוץ למד את המקצוע במהירות המשיך לעבוד ועזר למשפחה להתפרנס. בגיל 18 התגיס לצבא הטורקי (כי זה היה חובה) בצבא הקצינים גילו שהוא חיט טוב ואז התחילו לבקש ממנו שיתפור להם חליפות  של קצונה. היו משחררים אותו ממשימות ומחביאים אותו מתחת לשולחן כדי שיוכל לעשות להם את החליפות. הוא היה מקבל מהם מתנות והיה שולח את המתנות לאימו ולחברה שלו (אמא שלי).
אבא אמא וסבתא עלו ארצה הגיעו ליהוד ואבא חיפש עבודה בחייטות,  כי היה קשה להתפרנס ולא קיבלו אותו לשום מקום. הוא נסע לתל אביב וראה חנות של חייטים ובו היו שני שותפים, הוא הציעה את עצמו לעבוד אצלם בחינם לאחר שגילו כמה הוא חיט מעולה החליטו לשלם לו וכאשר נפרדו שניהם ביקשו והתחננו שיעבוד עם אחד מהם. הוא הלך עם האחד שהתייחס אלו בכבוד.
תמונה 1
 
 כעבור מספר שנים פתח חנות ביהוד והיה לו לקוחות מיוחדים מתל אביב שאהבו אותו מאוד ובכך עבד בסך הכול עד גיל  72 שנים והפסיק ברגע שהפסיק לראות כי היה מבוגר וראה שהעבודה לא תתבצע במאה אחוז, כי הוא היה מאוד פדנט (דיקן). חשוב  לציין, שהוא לא היה מוכן להתפשר עם האופנה העכשוית וכך גמר את עבודתו."
 
תמונה 2
 
 משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי
 תמונה 3
 
אני ונכדתי לירז, תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס עתיד 2014,  מתעדים את סיפורו של אבי , סבא רבא של לירז

מילון

חייט
חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד הטקסטיל. חייטים הופכים בדים מסוימים לבגדים, באמצעות חיתוכם ותפירתם.

ציטוטים

”סבא רבא היה רגוע וחייכן“

הקשר הרב דורי