מאגר סיפורי מורשת

שמי מאירה ענבל, משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי עדי ענבל. נולדתי בשנת 1951 בעיר חיפה. במסגרת מפגשי התכנית סHפרתי לעדי את חוויות הילדות שלי, תמונות שזכורות לי מילדותי.

סיפור המעברה בבת ים

גדלתי בבית של שלושה אחים ואחיות. אני האמצעית ביניהם, יש לי אחות בכורה שנולדה בשנת קום המדינה ויש לי אח צעיר ממני בשנה. נולדתי בשנת 1951, שלוש שנים לאחר קום המדינה. גרנו אז בקריית ים וסבי וסבתי גרו בעיר חולון. מידי חג נהגנו לנסוע אליהם ולבלות את החופשות במחיצתם.

הם גרו לא הרחק מהמעברה בבת ים. אהבתי מאד את המעברה בבת ים משום שהתחברתי להרבה מאד ילדים מהמעברה וקינאתי בהם משום שהם גרים במעברה ואני גרה בבית מאבן.

חשוב לציין שבית במעברה היה בד"כ בית עשוי עץ, שנקרא צריף, עם גגון מפח. קינאתי בהם משום שהייתה שם צפיפות רבה וכל היום הילדים שיחקו ביחד. באותם ימים לא הבנתי את הצורך בפרטיות וכל השותפות מצאה מאד חן בעיני ועל כן השתדלתי מאד להיות במחיצתם ברוב משעות היום.

הם נהגו להתקלח במקלחונים משותפים מחוץ לביתם וגם השירותים היו ציבוריים מחוץ לבית. אני ראיתי בדרך חיים זאת כאילו מחנה של מטיילים שמבלים יחד. אך כשגדלתי הבנתי שלא בכך מדובר.

מדובר באוכלוסייה שהגיעה לארץ ממקומות שונים בעולם. רובם היו ניצולי שואה ומאחר ולא היתה אפשרות לבנות בזמן כל כך קצר כל כך הרבה בניינים לאכלס אותם. מצאו פתרון זמני והוא לשכן את המשפחות בבתים ארעיים מעץ, עד שייבנו בתי הקבע עשויים מאבן.

סיפור מצעד יום העצמאות

יום העצמאות באותם ימים (שנת 1959) היה אירוע מרגש במיוחד. באותם הימים לא הייתה טלוויזיה ולא היה אפשרות לראות את מנהיגי העם בתדירות רבה כפי שניתן לראותם היום, אלא אם כן היה אירוע מיוחד, וכך היה זה ביום העצמאות.

ביום העצמאות נהגו לערוך מצעדים ברחובות העיר, מדובר בעיר חיפה ובמצעד צעדו חיילים מרוב חילות צה"ל עם כלי נשקם , רכבם ועוד. המנהיגים נהגו לשבת על בימות מכובדות ולצפות במצעד. רחוב יפו התקשט לכבוד האירוע בדגלים לאורך הרחוב. את המעברים לרחוב תחמו בחבלים, כדי למנוע התפרצות של תושבים לכבישים, שלא יפריעו למצעד החיילים.

אנחנו הילדים היינו נרגשים מאד מיום שכזה. הגענו למקום עם הורינו מספר שעות לפני האירוע כדי להבטיח לנו מקום טוב לצפייה. נהגו להושיב אותנו על שפת המדרכה כדי שנוכל לראות היטב את העוברים והשבים במצעד. היינו מצפים בכיליון עיניים עד שהמצעד החל. מזג האוויר באותם ימים בד"כ לא היה כל כך ידידותי לנו. זאת הייתה תקופת האביב והחמסינים היו בעיצומם באותה תקופה ולשבת זמן רב ברחוב היה במקרה הטוב לא כל כך נעים. ובמקרה הפחות טוב דבר זה גרם להתייבשות ולמכת שמש חזקה. אבל לא הייתה ברירה כי הרחובות לא היו מוצלים והרצון לקחת חלק במצעד היה חזק יותר. כל שנה סבלתי מהתייבשות וממכת שמש חזקה שגרמה לי לכאבי ראש והקאות. אבל דבר זה לא מנע ממני את הרצון והצורך מידי שנה לצפות במצעד העצמאות.

הקשר הרב דורי

העשרה

יום העצמאות: " ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת, והתאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות."

תשע"ה 2015

מורה מובילת תכנית, הילה פלדמן, מנחת תכנית, ענבל ברגב