מאגר סיפורי מורשת

המפגש שלי עם העיר אשדוד

שמי מירי דהאן לבית אברגל ממשפחה ציונית. נולדתי במרוקו ובהיותי בת ארבע עלינו ארצה בשנת 1952 לעיר טבריה. למדתי בבית ספר דתי לאומי. אבי עבד כנגר בקיבוצים שליד טבריה. בגיל 13 עברתי עם משפחתי המונה 7 ילדים לעיר בת ים. שם רכשנו דירה במרכז העיר ברחוב חדש ויוקרתי. אבי התחיל לעבוד כאזרח עובד צה"ל ואימי עבדה במעבדה של האוניברסיטה. היינו משפחה חמה ומאוחדת, נהגנו לאכול ארוחות משותפות ושמענו סיפורים מפי אבי ודבריי תורה.

כבר משפחה

באחד הימים ביקר אותנו בן דוד עולה חדש ממרוקו אשר ביקש את ידי ולאחר כחצי שנה נשאנו תחת חופה וקידושין. כעולה חדש בעלי קיבל צריף באשדוד בצד הצפוני של העיר הממוקם בקרבת הנמל. הצריף היה ממוקם אחרון בשורה בטור של צריפים רבים ואחריו היה רק ים של חולות אשר החולות השתרעו למרחקים, אהבתי את הנוף בראשית קרוב לים ולגבעת יונה והיה מקסים, בלילות נשמעו יללות של תנים. העיר אשדוד הייתה בתחילתה ותנופת הבניה הייתה בעיצומה האזורים שהיו קיימים היו מעטים. היו שני שווקים וגם מרכזי חנויות צנועים. הם הכילו גם אוכל וגם ביגוד. היה בית קולנוע אחד כל התושבים היכרו אחד את השני כל כמה צעדים עמדו ודיברנו הייתה אווירה משפחתית חמה.

אשדוד ובעלי

בעלי עבד קשה מאוד. הוא היה חלק מצוות עובדים בבניין. עד היום אנחנו עוברים ליד בתים שהוא השתתף בבנייתם. בעלי שבמקרה נפגש עם חבר. החבר ביקש ממנו לעזור לו למלא טפסים לקבלת עבודה במכס ובעלי גם מילא טפסים עבור עצמו ובמזל בעלי התקבל והחבר לא לצערי. לאחר כשנה וחצי נולד בננו יורם כזוג צעיר עם תינוק. יצאנו לטייל, כאשר חזרנו מצאנו שפרצו לנו לבית וגנבו מספר פריטים. בעלי היה אמור להתגייס יום לאחר מכן, אך בגלל הגניבה שהייתה בין הראשונים בעיר אשדוד היה צריך להתעכב, כי ניגשנו למשטרה להתלונן. וכך בעלי איחר ללשכת הגיוס שם פגש עוד אשדודי שגם איחר. שחררו אותם, בעלי ביקר בשוק הפשפשים שם ראה מערכת דומה למערכת שלנו ואז ביקש לשמוע אם היא פועלת, לפתע שמע שיר שהתנגן מקלטת שרכשנו ואז הוא הבין שהמערכת היא המערכת הגנובה שלנו, בעלי ניגש לתחנת המשטרה ושם התלווה אליו שוטר לחנות. השוטר שאל את המוכר מאין לו המערכת. בעל החנות ענה שיש לו את השם והכתובת של הבחור שמכר לו. השם היה של אותו בחור שהגיע ללשכת הגיוס יחד עם בעלי והוא זה שגנב את המערכת.

ההוויי באשדוד

השכנים עזרו אחד לשני "הדלתות היו פתוחות גם בימים וגם בלילות". השכנים דאגו לי מאחר והייתי אמא צעירה ללא נוכחות משפחתי באשדוד אבל לבעלי הייתה משפחה באשדוד. בעלי היה עובד משמרות במשטרת המכס וילדי השכנים והמשפחה היו ישנים בביתי כך הרגשתי שאני לא לבד. גם משפחתו של בעלי עזרה לי מאוד. ואירחו אותנו בשבתות ובחגים. המרחקים היו קצרים מאחר וכל אשדוד הייתה עיר קטנה.

זה כבר משתנה

לאחר כשלוש שנים קיבלנו דירה בבניין חדש לגמרי שמשקיף לנמל ולים. רוב השכנים היו זוגות צעירים עם ילדים קטנים. זה עזר מאוד כי גדלו יחד, למדו אחת מהשנייה והאימהות גם נעזרו אחת בשנייה. גרנו מול גבעת יונה שהייתי גאה לקחת את האורחים שלי לצפות ממנה לנמל ולעיר. בגבעה עצמה היו הריסות של מבנה עתיק שהיו משויכים ליונה הנביא כך הראתי את זה לאורחים שלי והייתי גאה בזה.

עכשיו הכל שונה

המשפחה שלי צמחה עם העיר אשדוד. ביחד עם פיתוח הנמל ובניית האזורים החדשים גם אנחנו כמשפחה התפתחנו. נולדו ילדיי הצעירים בעלי ואני השקענו בלימודים. בעלי התקדם במשטרת המכס ועבד כקצין רדיו אני התחלתי לעבוד בתרבות הדיור בעירייה. העיר התפתחה אזורים שלמים נבנו ובכל אזור נבנה מרכז קניות משלו. וצמחו מבנים רבי קומות. התרבות בעיר נתנה מענה גם למבוגרים וגם לילדים. בכל אזור יש מתנ"ס שנותן פעילות תרבותית וחברתית. בתחילת מגורינו באשדוד הגישה לבתי המגורים הייתה קשה ומסורבלת עקב חוסר בכבישים ומדרכות, התפתחותה של אשדוד מדהימה.

אשדוד גדלה ואני איתה

שירותי התעסוקה נתנו מענה לכל מי שביקש עבודה. כל אחד בתחום שהוא מתאים לו. אשדוד תוכננה מראש כך שרחובות העיר מסודרים שתהיה נגישות נוחה בין כל הרובעים. הרחובות רחבים עם צמחיה,עצי תמר וצאולונים, פארקים ומגרשי משחקים לילדים בכל פינה. אשדוד מונה כ-250,000 תושבים.  גם באזורים הישנים יש השתדלות לשפר ולשקם את השכונות, אך יש חסרונות מעטים: בגלל גודל העיר אנשים פחות חיים בשיתוף וחברות כפי שהיה בהתחלה. גם בין שכנים באותו בניין אין קשר ודאגה כפי שהיה בהתחלה. בגלל גודל העיר שירותי העירייה פחות זמינים, למרות זאת תושבי אשדוד מאוד אוהבים את העיר ונהנים משפע התרבות שהיא מעניקה. אני אוהבת את פארק אשדוד ים עם הפעילות המתקנים המזרקה המוזיקלית כאשר מגיעים אליי נכדיי או אורחים מהמשפחה יש לי העונג לקחת אותם לפארק ומשם מטיילים בחוף הים הקרוב. אני אוהבת את פארק אשדוד ים עם הפעילות המתקנים המזרקה המוזיקלית כאשר מגיעים אליי נכדיי או אורחים מהמשפחה יש לי העונג לקחת אותם לפארק ומשם מטיילים בחוף הים הקרוב.

הזוית האישית

נעמה ונועם: זה היה רענון היסטורי של תחילת אשדוד והעלת את זיכרונות העבר. אני מאחלת לך שהחיים שלך יהיו יותר קלים ונעימים. אני חושבת שהסיפור מאוד משקף את העיר אשדוד מתחילתה ועד היום ואני מאחלת לשותפה שלי מירי את כל הטוב בעולם וכמובן בריאות ואושר.