מאגר סיפורי מורשת

תכנית הקשר הרב דורי

הילה ליאור ומאיה אלויה מביאות את סיפורו של מאיר גלוברמן: "המעפילים מפאטריה" הידועה כפרשת פאטריה.

מאיר גלוברמן מספר על פרשת פאטריה.

 

"ביום שישי בשעה שבע בערב, פנה אלינו אחד השכנים והודיע שאוניית המעפילים פאטריה הגיעה לחופי תל – אביב והוא ביקש שנבוא לחוף לעזור להוריד את המעפילים, צריך היה  למהר לפני שהבריטים יגיעו ויתפסו אותנו. אלו היו השנים של השילטון הבריטי בארץ. התבקשנו להביא למעפילים בגדים מקומיים,  כדי שהם יראו כאנשים משלנו מהיישוב ולא כעולים חדשים.

אני הייתי אז בן חמש והסתקרנתי ורצתי לים כדי לראות את אוניית המעפילים. תוך שעה כבר פיזרו את כל המעפילים בבתים של תושבי תל אביב. לביתי הגיעה משפחה עם שני ילדים בגילאים 10 ו12. מיד נתנו להם בגדים שלנו, כדי שלא יראו שהם הגיעו ממקום אחר. אני זוכר, שאימי השקתה את הילדים בחלב חם וסידרה להם מקום לישון בסלון ביתינו.

 

למחרת אנשי המחתרת ה"הגנה", פיזרה אותם במקומות מסתור כדי שהבריטים יגלו אותם. 

 

פרשת פאטריה: "פַּאטְרִיָּה (בלטינית: Patria, 'מולדת') הייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה "ההגנה" פצצה באונייה בעת שזו עגנה בנמל חיפה, במטרה לגרום לה נזק קל; אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב-25 בנובמבר 1940. עקב כך טבעו למעלה מ-200 מעפילים ו-50 חיילים בריטים". ויקיפדיה

 

תשע"ו