מאגר סיפורי מורשת

קוראים לסבא שלי מסעוד, הוא קיבל את השם מסבא שלו "מסעוד" שנפטר ושמו עבר לשם סבא שלי. כשהוא הגיע לארץ ישראל שינו לו את השם ל"פרוספר".

סבא שלי נולד במרוקו בעיר מוגדור (בצרפתית). העיר בה נולד היא היתה עיר מפותחת שהיה בה בתי חולים, בתי ספר, בתי כנסת, פארקים, מדרשים, חופי ים ( בחופש הגדול היו באים לחופים במרוקו ושם היו עושים קייטנות).

בביתו היו 3 חדרי שינה, מטבח, פינת אוכל, לא היה אז מכונת כביסה אמא של סבא שלי והעוזרות שלה כיבסו את הכביסה וניקו את השטיחים בנחל, היה אז מקלחת אבל אם הם היו רוצים מים חמים הם חיממו את המים על גחלים, לא היה אז גז הם בישלו על גחלים.

הם שיחקו במשחקי: קלאס, 5 אבנים, גומי, גולות, משחקי חבל, ודוקים. לאבא של סבא שלי קוראים פיני ולאמו קוראים מזל. היו לו 9 אחים 2 נפטרו ממחלה. סבא שלי לא מכיר את אחיו שמת אבל הוא מכיר את אחותו הגדולה רמונד שנפטרה גם כן ממחלה. שמות האחים הם: דוד (הבכור), רמונד (ז"ל), אביגיל, ויקי, ניסים, מסעוד (סבא), (ז"ל) לא ידוע את שמו, אלי ושרלי.

פיני עבד בחנות פירות וירקות ומזל היתה מעצבת בגדים והיא גזרה ותפרה. מזל היתה תופרת לבניה חליפות ולבנותיה שמלות. הם אכלו בכל טוב ולא היה חסר כלום. הם גרו בשכונה שמערבבת בין יהודים נוצרים ומוסלמים ביחד.

מקום המפגש של היהודים היה ביום יום בשווקים (שוק) ובבתי כנסת בוקר וערב. הם קנו את האוכל שלהם מהשוק ומהחנויות הרבות.

סבא שלי היה חבר של ילדים בגן שהיה בו ובבתי ספר וגם מהצבא ומכל אילו נשארו בודדים. חבריו לגן גרו במרוקו וחבריו לבית ספר גרו בעכו וחבריו לצבא גרו בכל הארץ. הם שיחקו ב: גולות, חבל, 5 אבנים, קלאס ועוד. בשעות הפנאי סבא שלי אהב לעזור לאביו בחנות ומאוחר יותר הוא היה לומד בחוג של דברי תורה. סבא שלי בילה את זמנו הפנוי בים עם אביו.

סבא שלי הגיע לישראל בגיל שמונה בשנת 1963. הוא עלה לארץ כי הוריו עלו והוא לא יכל להישאר לבד במרוקו. הוא הגיעה לישראל באנייה שהפליגה ממרוקו לצרפת ומצרפת לחיפה. הם עברו לגור במעברת נפוליאון שבעכו.

בבית הספר

הוא למד בבית הספר ביאליק. הוא למד עברית בבית ספרו גם במרוקו. המקצועות שלמד הם: אומנות, ציור, שרטוט, חשבון, ערבית אנגלית ועוד. המורים אהבו את סבא שלי והוא היה תלמיד מועדף עליהם בגלל שהוא היה עוזר, מתנדב, סבלני וסובלני.

בזמנו הייתה משמעת חזקה מאוד ונדיר היה מי שעקף את החוק. העונשים שהיו לחוקים היה לכתוב משפטים במחברת 150 פעמיים או יותר. התלבושת האחידה אשר הייתה סמל בית הספר היא חולצה כחולה. היה להם טיולים שנתיים ובשיעורים חופשיים הם יצאו משטח בית הספר למקום בסביבת בית הספר. היה לו מורה אחד שלימד אותם כל היום את כל מקצועות הלימוד וסבא שלי זוכר אותו יותר מכל השאר. סבא שלי אהב היסטוריה, מוזיקה וציור. אז היה חדר אוכל בתוך בית הספר.

סבא שלי חגג את בר המצווה שלו עם אחיו אלי במירון [קבר של צדיקים עם בית כנסת וגנים]. סבא שלי לא הכין דרשה בילדותו. הוא למד על פרשת השבוע אך לא זוכר מסיפוריו.

סבא שלי לא קיבל מתנות אישיות בילדותו. פעם חבריו לכיתה של סבא שלי לא הזמינו את ילדי הכיתה למסיבות ימי הולדת ורוב בר המצוות עשו בבתי הכנסת. הוא והחברים בילו ביחד אחר הצהריים, בערב ובחגים וחופשים.

המאכל האהוב על סבא שלי שהיה קטן הוא שעועית. בעבר היה ממתקים בחנויות ובשווקים.

סבא שלי שמע שירים בעברית בעיקר אהב מוזיקה אנדלוסית. פעם רקדו ריקודי בטן וסבא שלי ניסה גם כן לרקוד שהיה קטן. כשסבא שלי הגיע לגיל עשרים הוא וחבריו שמעו שירי רוק, טויסט וצ'רלסטון. סבא שלי אהב לשמוע את להקת הצ'רצ'לים והאריות ועוזי והסגנונות. השיר האהוב על סבא שלי הוא שיר צרפתי בשם "אני מאמו" ואת "שלשית הגששים".

סבא שלי נפגש עם סבתא שלי לראשונה בגיל 17 היא הייתה בת 14. הם נפגשו במועדון נוער בעכו. בגיל הצעיר שלו נוצר קשר של אהבה תוך כדי שיחה והזמנה לריקוד. הוא הכיר את סבתא לבדו ולא על ידי שידוך. נולדו להם שלושה ילדים. יש לו שבעה נכדים ואין בכלל נינים. ארבעה נכדים גרים במעלות ושלושה בנהריה.

סבא וסבתא שלי ביום חתונתם

הזוית האישית

אור: אני מאוד נהנתי בתכנית הקשר הרב דורי, למדתי להכיר יותר טוב את סבא שלי. התכנית נתנה לי מוטיבציה ללמוד ולחקור על העבר שלו. אני וסבא שלי נהננו בזמן שהשתתפנו במהלך מפגשי התכנית.

קישור לקובץ הסיכום שהכנתי