מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. סיפורי עוסק בסבא שלי, אנדריי.

סבא עלה לארץ בשנת 1968 מפולין בגיל 14. מיד כשסבא הגיע לארץ, הוא נשלח לאולפן לנוער בכפר נוער בן שמן. בכפר הנוער לימדו אותו עברית וחקלאות. בהמשך סבא עבר עם משפחתו לבת ים ולמד בבית הספר להנדסאים ברמת אביב שבתל אביב. באותה תקופה הכיר את אהבת חייו חנה, ששינתה את כל חייו. בגיל 18 התגייס לצה"ל ליחידת נ"מ (נגד מטוסים). בסיום הטירונות וקורס מקצועי של שנה, התקבל כמדריך בבית ספר לנ"מ עד מלחמת יום הכיפורים. אחרי זה היה מפקד בסוללת נ"מ. עם השחרור מהצבא, אחרי שלוש שנים, התחיל לעבוד במקביל ללימודים ביחידת מחשב של בנק ישראל. בהמשך מילא תפקידי ניהול ומקצועיים בתחום המחשוב בחברות מובילות בארץ.

כיצד סבא זוכר את ביתו ובאיזה שפה דיבר

סבא גר בעיר ורשה ליד פארק יפה. באותו פארק היה גם בית הספר של סבא שלמד עד כיתה ח'. בקיץ סבא השיט סירות שבנה באגם שבפארק ובחורף גלש לתוך האגם הקפוא. סבא דיבר בפולנית ולמד קצת רוסית. סבא גר בדירת שני חדרים בבניין מול עיריית ורשה. לסבא היו חברים פולנים שלמד איתם מכיתה א' ועד שעזב את פולין.

יום אחד נשמעה דפיקה בדלת. זה היה כשסבא היה כבר נשוי וחי בבת ים. בדלת עמד חברו מילדות שהגיע לישראל בתור מהנדס מטוסים מטעם ממשלת פולין והוא חיפש אותו. מאז הקשר חודש והם נשארו חברים עד היום. בזכות חבר זה סבא יצר קשרים עם עוד חברי ילדות ויש לו קשר איתם עד היום.

סבא בילדותו

סבא בישראל

סבא למד בבית ספר להנדסאים ברמת אביב. הוא פגש את סבתא בגיל 15 ומאז הם יחד. מגיל 15 עד גיל 19 הם היו חברים. בגיל 19 הם התחתנו באולם נפטון בבת ים. החתונה הייתה עצובה, ללא מוזיקה וריקודים, כי סבתא הייתה בשנת אבל על מות אמה. המתנות שקיבלו היו סיפולוקס, כוסות לבית, צלחות, לא הביאו צקים.

כאמור, סבא שירת בצבא בחייל אוויר בכוחות נ"מ בתפקיד מפקד מעכן במשך שלוש שנים. אחרי הטירונות פרצה מלחמת יום כיפורים, במהלכה סבא שירת בסוללת נ.מ ברפידים בסיני מהיום הראשון למלחמה ועד סופה. לאחר מכן סבא הקים משפחה עם סבתא ונולדו להם שתי בנות. היום סבא וסבתא התברכו בשישה נכדים מקסימים.

בהמשך סבא שירת במשך 25 שנה מילואים בכוחות נ"מ. היום סבא עובד בהייטק וכך עשה במשך 40 שנה בתפקידים שונים ובחברות שונות. תחביביו הם מחשבים, מוזיקה, משחקי מחשב, טיסנים גדג'טים וכל דבר חדשני …

סבא והמחשב – סיפור אהבה של 45 שנים

סבא השתחרר מהצבא לפני 45 שנה וקיבל הצעה לעבוד ביחידת מחשב של בנק ישראל בתפקיד מפעיל מחשב מרכזי. כאן התחיל סיפור האהבה של סבא עם המחשב. סבא עבד במשמרות ובמקביל למד תכנות מחשבים בשלוחה של הטכניון.

מה הוא למד? המחשב הוא מכונה מהירה מאוד אבל את שכלה מקבלת מבני אדם. באיזו שפה מתקשרים עם המחשב? מה שמעניין ויפה שמחשבים גם היום מבינים את אותה השפה, והשפה היא בתים של 0 או 1 – שפה בינארית. היום המחשבים השתכללו וניתן לכתוב בשפה גבוהה שמתורגמת לשפה הבינארית של 0 או 1. תכנות מחשבים דורשת הרבה לוגיקה וראייה רוחבית עתידית.

סבא התחיל כמפעיל שתיקן תכניות בלילה עבור תכניתנים, סיים ללמוד, הפך לתכניתן, למד ניתוח מערכות ומשם עבר לתפקידים רבים ומגוונים בתחום המחשבים ועוסק בתחום עד היום.

אז מה השתנה במחשב מאז ועד היום? מחשב בגודל של ארון בעל 4 דלתות הפך להיות קופסה קטנה ומהירה פי אלף ויותר… תוכניות נכתבו במנקבת כרטיסים שהכילה אלפי כרטיסים שהמחשב ידע לקרוא ולהפוך אותם לתכנית מחשב, היום כותבים במקלדת ומסך.

סבא ואני

הזוית האישית

סבא אנדרי: לי כסבא של עידו אישית החוויה המשותפת בתכנית העמיקה עוד יותר את הקשר עם עידו ואני שמח מאוד שעידו למד להכיר אותי יותר לעומק (את מסע חיי), וכמובן אני הכרתי אותו במובן שהיה לנו זמן איכות להיות ביחד רק שנינו.

עידו: אני אוהב בסבא שהוא מצחיק, חכם, מבין טוב מאוד במחשבים, מעניין, מלמד אותי הרבה דברים שלא ידעתי. מעניין אותי הסיפור שלו איך שהוא וחברים בנו טיסנים, ועוד הרבה סיפורים.