מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע של הורי מפולין לשפיים

לאה עם שני נכדתיה עומר ויהלי
הוריה של לאה מחופשים לחיילים רוסיים
המסע של הורי לאה שעבר מאיטליה למחנה המעצר בקפריסין וליד הסופי- קיבוץ שפיים

רק על עצמי לספר ידעתי

שמי לאה רבה. נולדתי להורי שבתאי ופסיה זילברמן שאת סיפור חייהם אני רוצה להגיד לנכדי.

אני נולדתי וגדלתי בקיבוץ שפיים. בקיבוץ עברו עלי ילדותי, נעורי ובגרותי. הורי שהגיעו לקיבוץ שפיים אחרי מלחמת העולם שנייה ונקלטו בו עם קבוצת חברים שאיתם עשו את הדרך לארץ. אני שנולדתי לנוף "צברי" ישראלי לא ממש הבנתי את קשיי הקליטה של הורי בשפיים. הילדות שלי הייתה מאושרת ושמחה. גדלתי בחינוך המשותף שפרושו חיים בבית ילדים יחד עם בני אותו הגיל, כשבאותה מסגרת לומדים, אוכלים וגם ישנים. לא ישנים בבית ההורים אלא בבית הילדים. את הורי פגשתי לשעתיים שלוש אחר הצהריים, היו אלה שעות מאוד מאושרות.

ההורים היו משכיבים אותנו לישון בבית הילדים, מספרים לנו סיפור והולכים לעיסוקיהם. אנחנו הילדים נשארנו לבד בהשגחתה של שומרת לילה.

סיימתי י"ב והתגייסתי לצה"ל. שרתתי בחיל האוויר בבסיס בקרה שם הכרתי את רפי בעלי. נולדו לנו ארבעה ילדים: קרן, שני, אסף וענת. היום אנו סבים לשבעה נכדים מקסימים: גל, יהונתן, יהלי, עמר, מאיה, דניאל ועדי.

אני עבדתי כל השנים בהוראה. התחלתי בבית הספר המקומי בשפיים, עברתי לביה"ס "אדם וסביבה" שאז נקרא "גלים". משם עברנו ל"ויצמן" בית יהושע. היום אני אחראית על הספריה בבית הספר.

קורות החיים של סבתא גדולה

סבתא פסיה זילברמן, בת משה ומלכה שיינטוך, נולדה בשנת 1923 ברוקיטנו פולין למשפחה בת חמישה ילדים. המשפחה של סבתא התפרנסה מעבודתו של אביה בבית חרושת לזכוכית שהיה בעיר.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה והגרמנים החלו להתקדם, סבתא החליטה לברוח. היא הצטרפה אל אביה שעלה על הרכבת האחרונה שיצאה לכיוון רוסיה ועליה חיילי הצבא הפולני שנסוג. היא הגיעה לעיר קייב ושם שלחו אותה לעבודת כפיה באוזבקיסטן. סבתא היתה באוזבקיסטן עד סוף המלחמה וחזרה לפולין שם פגשה את אבא שלי

קורות החיים של סבא גדול

שבתאי זילברמן בן חנן ולאה, נולד בשנת 1922 בעיר טרנוב למשפחה בת שבעה ילדים. להורים של סבא היתה חנות פירות. בעיר טרנוב היו 50,000 תושבים, חציים יהודים. סבא הצטרף לתנועת ילדי בורוכוב איתם היה מטייל בחיק הטבע.

סבא למד עד כיתה ו' והשלים את לימודיו בתנועת "פועלי ציון שמאל". במקביל סבא החל לעסוק בספורט בעיקר בטניס שולחן בו הצטיין במיוחד. סבא נשאר בטרנוב עד חורף 1939 ועם ההוראה לענוד טלאי צהוב החליט עם שני חבריו לברוח. סבא ברח לרוסיה שם נעצר ונשפט לעבודות כפייה. הוא נשלח לסיביר. עם סיום המלחמה סבא החל לנוע בדרכים לעבר עירו טרנוב.

 

תמונה 1

ה"מסע" מפולין – לאיטליה

סבתא פסיה ברחה לרוסיה עם פרוץ המלחמה, גם סבא שבתאי ברח לרוסיה. עם תום המלחמה חזרו שניהם הביתה לפולין לטרנוב וגילו שלא נותר דבר. הם הבינו שהדבר היחיד שעליהם לעשות הוא לעלות לארץ ישראל. בטרנוב החלה להתארגן קבוצה של 20-30 צעירים שהחליטה לעשות את דרכה לארץ ישראל. לאחר תקופת הכשרה של כששה שבועות הם החלו את המסע הבלתי לגלי בנתיבי הבריחה.

הם עברו מארץ לארץ – גנבו גבולות, שיחדו שומרים עד הגיעם לאיטליה. בקבוצה שהתגבשה בטרנוב, סבא וסבתא נפגשו. הם עברו במסעם מפולין לצ'כיה ולאיטליה דרך הרי האלפים. חלק מהדרך עשו ברגל וחלק במשאיות.

תמונה 2

הדרך לארץ ישראל ומחנה המעצר בקפריסין

באיטליה בעיר ג'ניבולטה, סבא וסבתא התחתנו. הם חיכו כעשרה חודשים עד שהגיעה האנייה "מורדי הגטאות". על האוניה הרעועה עלו כ- 1500 עולים. הצפיפות בה היתה גדולה. הם הפליגו במשך עשרה ימים. כשהאנייה התקרבה לחופי הארץ היא התגלתה על ידי סיור בריטי. נשלחו אליה שתי משחתות – אניות מלחמה בריטיות שהורו לספינה לעצור ולהפליג לקפריסין. בקפריסין סבא וסבתא היו עצורים 22 חודשים עד סוף מלחמת השחרור. בשנת 1949 הם עלו לארץ עם בתם הבכורה מלכה שנולדה בקפריסין.

תמונה 3

קיבוץ שפיים

סבא וסבתא הגיעו לקיבוץ שפיים, יחד עם קבוצת חברים שהיו איתם במחנה המעצר בקפריסין. חבורה שכונתה בשפיים ה"קפריסאים", שהיו לחברים קרובים, חלק בלתי נפרד, ממש משפחה. הקליטה בשפיים לא הייתה קלה, סבא החל לעבוד בבניין והיה שותף לבניית חדר האוכל. לאחר מכן החל לעבוד בלול, שם עבד רוב שנותיו. סבתא עבדה במטבח ואחר כך במלון.

החברים הטובים – הקפריסאים היו קבוצה מלוכדת מאוד שהייתה שותפה לכל שמחה, חג, קושי, ו/או עצב. הם נהגו להיפגש בימי שישי באחד הבתים, לשוחח, לספר זה לזה על אירועי השבוע. לפעמים לנהל ויכוחים ועוד. הקבוצה הזו היתה המשענת והכוח של כל אחד ואחד. גם ילדיהם נהגו לבלות יחד והפכו לחברים טובים. בשפיים נולדו להם שני ילדים נוספים, לאה ואלקנה, והסבים הגדולים זכו לנכדים ונינים ולהרבה אושר.

תמונה 4

חג שבועות בשפיים, סבא על הפרדה

תמונה 5

הזוית האישית

יהלי דאודי ועומר שוורץ: נהננו מאוד לעבוד עם סבתא ולשמוע על סבא וסבתא גדולים.

סבתא לאה רבה: אני רציתי לספר לנכדי את סיפור חייהם של הורי: שבתאי ופסיה זילברמן.

מילון

אונית "מורדי הגטאות".
מורדי הגטאות הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב' של ההגנה. נקראה על שם המורדים בגטאות כנגד כוחות גרמניה הנאצית בתקופת השואה.

ציטוטים

”החברים הטובים - הקפריסאים היו קבוצה שהייתה שותפה לכל שמחה, חג, קושי ואו עצב. “

הקשר הרב דורי