מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה גורן. הוריי נולדו בשנת 1914, לפני מלחמת העולם הראשונה, בפולין. אמי נולדה בעיירה סוקולוב פודלאסקי. אבי נולד בעיירה ונגרוב, שתיהן שכנו קרובות לעיר ורשה עיר הבירה. הם למדו וחיו חיי חברה משותפים במקום, כשבגרו הם שיחקו בחוג דרמטי ושם החליטו שהם רוצים להקים ביחד משפחה, הם נישאו בשנת 1938 .

בשנת 1939 נולד אחי יעקב ואז גם פרצה מלחמת העולם השנייה. כשהגרמנים התקרבו לפולין, החליטו הורי לברוח מפולין, שהיה ברור שהגרמנים ייכבשו אותה. בחורף נהר הבוג קפא. הם שכרו עגלון עגלה ושני סוסים וברחו לכיוון רוסיה על הנהר. היה קשה, שכן אחי היה רק בן חצי שנה, לאמי לא היה חלב להניק וגם אוכל ושתייה לא היו. לעיתים הצליחו למצוא מקום להתמקם ולנוח, תושבי הכפרים עזרו להם. עד ששוב נשמעו הטנקים הגרמניים ושוב נאלצו להמשיך לברוח לכפר אחר.

באחת העיירות, כשהוריי כבר החליטו להתמקם ולהישאר שם, הרוסים עשו גיוס של גברים למאמץ המלחמתי וגייסו גם את אבי. הוא נשלח לעבוד במכרות פחם בסיביר ובא לעיתים רחוקות לחופשה. יום אחד הגיע לבקר את אימא חבר של אבא ומסר לאימא שתעבור לעיירה שנמצאת קרובה למקום שירותו של אבא. האיש לא זכר בדיוק את שם המקום ואמר בטעות שם אחר. אימא לקחה את אחי ונסעה לכיוון אחר – "לנינאבד". אבא כבר לא יכול היה למצוא אותם.

עברה שנה שלמה עד שהצליחו להיפגש שוב. אבא המשיך לעבוד במכרות הפחם בסיביר וכוחותיו אפסו. בעזרתם של תושבי המקום היא קנתה תעודת זהות שנאמר לה שהיא של אדם שהלך לעולמו. היה שם איש שהחליף את תמונת המת בתמונתו של אבא. כשאבא הגיע לחופשה, אימא קרעה את תעודתו של אבא ונתנה לו תעודה מזויפת. שם משפחתם החדש היה "קנופמכר" במקום זילברשטיין, כך הוא לא חזר יותר למכרות.

אבא התחיל לעבוד כספר, הצליח להתיידד עם אנשים רבים במקום וסוף סוף הם חיו חיים נוחים. לאחר זמן לא רב הגיעה דוד חיים, אחיו של אבא הוא היה פצוע קשה מהמלחמה. הוריי הביאו אותו לביתם, טיפלו וסעדו אותו עד שהחלים. הרבה יהודים עברו במקום והוריי עזרו להם להשתקם.

באחד הימים הגיעה לביתם אדם וטען שתעודת הזהות נגנבה לו, והיא התעודה שאבא נושא. הם החזירו מיד את התעודה ושוב היו צריכים לברוח למקום אחר. הפעם הם חזרו לעיירה שלהם בפולין, שם הם מצאו הרס. אף אחד מבני משפחתם לא היה שם, כולם נשלחו למחנה טרבלינקה ושם הושמדו. הם מצאו מקום מסתור, שם נולדתי אני. הימים כבר היו סוף המלחמה אבל הגרמנים עדיין שלטו באזור. שליחים מהארץ החלו לפעול בסתר והציעו לפליטים לעלות לארץ בדרכים קשות שהם ארגנו בעזרת אנשי המקום.

עברנו לגרמניה ומשם דרך צרפת עלינו על האונייה "אקסודוס "בשנת 1947. הפלגנו בדרך בלתי חוקית שכן האנגלים עדיין שלטו במדינה. כידוע, האונייה שנתפסה על ידי הבריטים נשלחה חזרה לגרמניה. היינו במשך שנה במחנה עקורים בגרמניה ובשנת 1948 עלינו לארץ.

הוריי ואני

הזוית האישית

ליבי (הנכדה): ההיסטוריה של חיי משפחת סבתי לימדה אותי יותר על החיים בעת מלחמה.

בן (הנכד): הסיפור של סבתא שלי עניין אותי מאוד, זה היה מרתק לשמוע את סיפור חייה של סבתי.

שרה (סבתא): התרשמתי מהעירנות וההקשבה של נכדיי שהתעניינו בסיפור חיי.