מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע מקזבלנקה לארץ ישראל

ויקטוריה בן דוד ושלו רבנסרי
ויקטוריה בן דוד בצעירותה

נולדתי  במרוקו בעיר קזבלנקה בשנת 1944. היינו משפחה מרובת ילדים, 10 אחים 3 בנות ושבעה בנים. גרנו ברחוב בולבר דואונפה. למדתי בבית ספר אליאנס 10 שנים, לאחר מכן המשכתי ללמוד שנה נוספות גזרה ותפירה.

 תמונה 1
 
לאבי היה בית קפה ברחוב הראשי ולפעמיים בבוקר לפני שהלכנו לבית ספר אני ואחותי הגדולה נכנסנו לבית הקפה לשתות כוס תה ומאפה ורק לאחר מכן הלכנו לבית הספר. חזרנו מבית הספר בשעה ארבע אחר הצהריים והכנו שיעורי בית. לאחר שסיימנו יצאנו לשחק עם חברים קלאס, חמש אבנים, מחבואים, חבל וגומי.
 
את החגים ראש השנה, סוכות, פסח ושבועות חגגנו עם דודים ודודות וכל המשפחה, חגגנו את כל החגים ביחד. ביום הכיפורים הלכנו לבית הכנסת. בסוף חג הפסח במימונה אמא פתחה שולחן גדול וכל האנשים בלי שהזמנו אותם הגיעו לחגוג איתנו את החג. היו לנו יחסים טובים עם הערבים שגרו בשכונה, כשהם הגיעו לחגיגה הם הביאו לנו דבש, חמאה וחיטה לצורך ברכה.  
 
את בעלי מאיר הכרתי במרוקו בגיל 17 ליד בית הקפה של אבי, הוא היה עם כמה חברים שהיה להם אופנועים הכרנו והפכנו להיות חברים. יצאנו שנתיים ביחד לפני שעליתי לארץ. עליתי לארץ ישראל בגיל 18 בתאריך 20.3.62 שטנו ממרוקו לצרפת באוניית "פלמיניה".
 תמונה 2
 
אחרי חודשיים שהיינו בצרפת במחנה "קונדרנס" הפלגנו באוניית "ליוטה" כל המשפחה שלי ביחד עם הדודים והדודות. היינו בערך כ-50 מבוגרים וילדים. הפלגנו במשך שבעה ימים בים עברנו חוויות מרגשות כמו: משחקים משותפים, המבוגרים הרקידו אותנו, עשו לנו תחרויות והצגות בשביל להעביר את שבעת הימים של ההפלגה בהנאה. לאחר 3 חודשים הגיעו 5 המשפחות ממרוקו – דודות של בעלי והסבתות של ההורים שלו, ומאיר שהיה אז החבר שלי הגיע גם עם כל המשפחה שלו. המשפחה שלי ואני גרנו במגדל העמק בצפון ומאיר גר עם משפחתו בנווה שרת בתל אביב, היינו בקשר כל הזמן וכל סוף שבוע הוא בא אליי ואני גם נסעתי אליו בסופי שבוע. כאשר הגענו למגדל העמק לא הבנו את השפה ולא ידענו לדבר עברית, אנשי העיירה הסבירו לנו איך ללכת לקופת חולים, למועצה האזורית, לבנק, לדואר ולכל מיני מקומות בעיירה.
למדתי עברית במשך שישה חודשים בקיבוץ "אלונים" שם ישנתי ועבדתי. עבדתי במפעל "בגד עור" ביצור מעילי עור. לאחר שנה בעלי מאיר הציע לי נישואין ועברתי לגור בתל אביב אצל המשפחה שלו עד שהתחתנו. שנה לאחר שאני ובעלי עלינו לארץ התחתנו וכל המשפחה שלי ושלו הכינו אוכל לאורחים. חודש אחרי החתונה שכרנו דירה בנווה שרת בתל אביב. המפעל שעבדתי בו עבר לתל אביב וחזרתי לעבוד בייצור מעילי עור בו עבדתי כ- 14 שנה.
בתאריך 5.5.1967 במלחמת ששת הימים לקחו את מאיר למלחמה בסיני שם נשאר שבעה חודשים, נשארתי לבד עם הילדה הראשונה שלי שהייתה אז בת שנה ובאותו הזמן והייתי בהיריון עם הילד השני וכל יום הלכתי לישון אצל ההורים שלו. החיים באותה תקופה היו קשים ונעזרנו מאוד בהורים.

מילון

מימונה
חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1966, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי.

ציטוטים

”שנה לאחר שאני ובעלי עלינו לארץ התחתנו וכל המשפחה שלי ושלו הכינו אוכל לאורחים.“

הקשר הרב דורי