מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע מהגליל אל הטמפלרים

אני וסבי בביתי שבשכונת כרמליה בחיפה.
סבי בשנות העשרים לחייו.
פינוי הילדים מקיבוץ אילון במלחמת השחרור

שמי אמנון ונולדתי בקיבוץ אילון בתאריך 10.11.1941. הקיבוץ ממוקם על כביש הצפון בין נחל בצת מצפון ונחל כזיב מדרום. כביש זה נסלל ב – 1938 על ידי הבריטים בתקופת המרד הערבי כגבול בין ישראל ללבנון. באותה השנה הוקמו לאורך כביש זה שלושה קיבוצים: חניתה אילון ומצובה, בכדי לקבוע את עובדת הימצאות יישובים עבריים באזור זה.

השם אילון הוא צירוף של האלון והאלה, עצים המצויים בחורש הטבעי הסבוך המאפיין את האזור. השטח הררי וגבעי מכוסה צמחיית עד ירוקה, האדמה היא טרה חסה עשירה באתרים ארכאולוגיים מתקופות שונות. גרעין מייסדי הקיבוץ הוקם בפתח תקווה ב – 1935 כשהוא מורכב מגרעין ארצישראלי ב' של השומר הצעיר וגרעין עולים מפולין. כאמור העלייה על הקרקע הייתה בנובמבר 1938 כישוב "חומה ומגדל".

אבי, משה אנגלצ'יק, נולד בפולין

אבי, משה אנגלצ'יק, נולד בפולין בעיר נובוגודק (כיום רוסיה הלבנה) בשנת 1915. אביו היה מנהל בית ספר. בגיל צעיר התייתם מאימו. עם סיום לימודיו בבית הספר למד חשמלאות כמקצוע ועבד במכון החשמל העירוני. משה היה חניך "השומר הצעיר" ועסק בהדרכה. כשהגיע תורו לעלות לארץ יצא לפעילות בוורשה ועסק בהוצאת הספרים והעיתונים של התנועה. משה עלה לישראל בעלייה לגלית ב שנת 1938 והצטרף לקיבוץ. בשנים הראשונות בקיבוץ עסק בעבודות ייעור והכשרת הקרקע עם קק"ל ומשנות השישים עבד בלשכת ההדרכה של משרד החקלאות. נפטר בשנת 1995.

אימי, אנדז'ה אנגלצ'יק נולדה בעיר זוירצה בפולין

אימי, אנדז'ה אנגלצ'יק נולדה בעיר זוירצה בפולין בשנת 1916. אביה, צבי ברט ואמה קרולה היו משפחה אמידה ומבוססת. אביה היה חרושתן וסוחר ותרם לרכישת קרקעות בארץ. בעקבות אחותה הצטרפה אנדז'ה ל"שומר הצעיר" ולהכשרה כהכנה לעלייה. עלתה ארצה באונייה "טייגר היל" בדיוק ביום בו פרצה מלחמת העולם השנייה. האונייה פרצה את המצור הבריטי לאחר חודש. העולים נכלאו בסרפנד ולאחר זמן מה שוחררו ולאחר מספר חודשים הגיעה גם היא לקיבוץ אילון. בשנת 1940 התחתנו הורי ובנו את משפחתנו. בהמשך נולדו אח בשם דוב (על שם הסבא) ואחות ושמה תמר.

ילדות בקיבוץ אילון

משפחותיהם של הורי נספו בשואה מלבד אחותו של אבי שעלתה ארצה ובנתה כאן משפחה ענפה וגדולה. תקופת הילדות שזורה בזיכרונות של חורפים עם המון בוץ ושלוליות וכיף, והמון טיולים בטבע, פגישות עם בעלי חיים שחיו סביבנו, וטיולים למערות ולחורבות. צעצועים לא היו אז. אספנו גורטאות וכיד הדמיון הם שימשו לנו כמכוניות, טרקטורים ומטוסים. אנחנו גדלנו בלינה משותפת, מכיוון שהיינו בין הילדים הראשונים שנולדו בקיבוץ ועוד לא כל כך ידעו איך לטפל בנו. וזה פתח לנו כר שלם ועשיר למעשי שובבות וקונדסות.

בתי ההורים היו חלק בצריפים וחלק בבתים מאוד קטנים וצנועים. ורוב הזמן היינו מבלים בחוץ במשחקים וטיולים. לפי החלטת החלוקה מ 29.11.1947 נועד הגליל המערבי להיות חלק מהמדינה הערבית. לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ב – 1948, נותרו שלושת הקיבוצים במצור כמעט מוחלט. כביש הצפון היה חסום מנהריה על ידי מספר כפרים ערביים: אכזיב, בסה, נאקורה. מצד אחד אי אפשר היה לקבל אספקה, ומצד שני אי אפשר היה לשווק את התוצרת החקלאית. כך שבחודשים אלו אכלנו המון ביצים ובשר עוף שגדלו בענפי הקיבוץ.

בתאריך 9.5.1948 הגיעה ידיעה מודיעינית למטכ"ל שהצבא הלבנוני מתכוון לפלוש מכוון ראש הנקרה ובמקביל יפלוש הצבא הסורי. כדי למנוע סכנה זו ולהיערך לפלישה הוחלט על מבצע לפריצת הדרך לגליל המערבי והעברת מזון ואספקה לישובים ופינוי הילדים. וזאת במקביל לטיהור השטח מישובים ערביים

בתאריך 14.5.1948 החל מבצע שנקרא מבצע "בן עמי" על שם מח"ט חטיבת כרמלי שביצעה את המבצע. בליל ה- 14.5 יצא הכח הלוחם מקיבוץ עין המפרץ. לקראת הבוקר נכבש תל עכו, מה שאיפשר את תנועת הכח צפונה לאורך הכביש. במקביל נחת כח בחוף שבי ציון שהחל תוקף את הכפר א-סמריה (ליד לוחמי הגטאות) הכוח שהגיע מדרום השלים את כיבוש הכפר. בשעות הבוקר של ה – 15 במאי הגיע הכח לנהריה ומשם המשיך לצפון תוך כדי כיבוש הכפרים: א-זיב ובאסה. משטרת באסה (יערה) נכבשה על ידי כח מקיבוץ אילון. הכח הגיע לקיבוצים בשעות הערב, הביא אספקה, מזון ותרופות ופינה את הילדים. באותו יום אחר הצהריים ארזו לכל ילד את הבגדים והמצעים וכולנו חיכינו בגן. בשעות הערב הגיע אוטובוס משוריין שבו פינו אותנו – הילדים והאימהות. נסענו בתוך שיירה ארוכה ללא אורות במשך כמה שעות ועם בוקר הגענו לחוף נהריה (מכיוון שלא היה ברור מה המצב הוחלט לפנות אותנו דרך הים). העלו אותנו ואת הילדים מהקיבוצים השכנים לספינה "חנה סנש". זאת הספינה שלילה קודם הביאה חלק מלוחמי חטיבת כרמלי למבצע. לקראת הצהריים הגענו לנמל חיפה ומשם לקחו אותנו, ילדי קיבוץ אילון, לבית ניוטון שבכרמל.

בית ניוטון

בית ניוטון שנקרא עכשיו בית הכט (לשעבר בית רוטשילד) נבנה בשנת 1893 על ידי משפחת פרוס הטמפלרית מהמושבה הגרמנית. הטמפלרים – תנועה דתית פרוטסטנטית מדרום גרמניה, החלה להתגבש מאמצע המאה ה – 19. כאשר הרעיון המרכזי" קרוב הגאולה על ידי יצירת עם חדש שבו היחיד הוא המקדש. אין יותר צורך בכנסייה המסורתית. כל מאמין יהיה כנסייה אנושית. משנת 1868 החלו להגיע לארץ ישראל קהילות טמפלריות. הטמפלרים הביאו מאירופה כלים ושיטות עיבוד מודרניות בחקלאות, גידולים חדשים, פיתחו את תחבורת הכרכרות ובנייה בסגנון אדריכלי אירופה.

ביתה של ניוטון על הכרמל (כיום בית הכט בחיפה). ויקיפדיה

%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%98_%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%94

בשנת 1904 נמכר הבניין לכומר מרטין שנייצר שהפך אותו לאכסנייה למיסיונריים. ב- 1908 נרכש הבניין על ידי גברת פרנסיס ניוטון. ניוטון הייתה מסיונרית אנגליה שפעלה בארץ ישראל בין השנים 1889 ל- 1938. היא הייתה פעילה פרו ערבית כנגד המנדט וכנגד הציונות. בנוסף עסקה בפעילות חברתית: הקימה בית חולים ביפו, תמכה בבית ספר לבנות בחיפה ועוד. בשנת 1938 גורשה מארץ ישראל על ידי שלטונות המנדט עקב התבטאותה כנגדו.

בבית ניוטון היו 3 קומות, מרתף וגג שטוח עם מעקה מסביב. את המרתף חיזקו עם קורות עץ והוא שימש כמקלט. בזמן האזעקות 0שהיו די הרבה) היינו צריכים לרוץ מכל הקומות, לפעמים אפילו עם הסבון באמצע המקלחת, למקלט. הבניין היה מלא אוצרות ומזכרות ולנו הוא שימש כעולם מופלא של משחקים והרפתקאות דמיוניות. תוך השהייה בכרמל התחלנו ללמוד בכיתה א'. לא שזה התאים כל כך במצב הרוח ובמתח שבו היינו מצויים. אחרי כחצי שנה נגמרה המלחמה וחזרנו לקיבוץ מדינת ישראל החלה לקום והשאר יסופר בתולדות ישראל.

הזוית האישית

חגי כץ: סיפורו האישי של סבא אמנון מאיר את סיפורו של בית ניוטון, ביתה של ניוטון על הכרמל הוא כיום בית הכט בחיפה.

מילון

טמפלרים
תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בוירטמברג שבדרום גרמניה.

פרנסיס ניוטון - בית ניוטון
פרנסיס אמילי ניוטון (Frances Emily Newton;‏ 4 בנובמבר 1872[1] - 11 ביוני 1955) הייתה מיסיונרית אנגליה שחיתה ופעלה בארץ ישראל לסירוגין בשנים 1889–1938 והייתה מן הגורמים ליצירת הסטטוס קוו שבו פועלת תחבורה ציבורית בשבת בחיפה. בתקופת המנדט הבריטי הייתה פעילה פרו-ערבית כנגד השלטון הבריטי והציונות.

ציטוטים

”ילדות של פעם “

הקשר הרב דורי