מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע מאתיופיה דרך סודן לישראל

שיראל ומנשה בקשר הרב דורי
בגד אתיופי מסורתי
הסיפור של אבא
אבי מספר: נולדתי  ב-1970 בכפר בשם אמבובר. ילד שישי במשפחתנו. נולדו לי עוד שלושה אחים. הכפר בו נולדתי היה גדול, כ-250 משפחות גרו בו. הבתים היו עשויים מעץ מצופים מחימר. הגג היה עשוי מענפי דקל (עצי תמר) ומעל הדקל קש מיוחד כדי שלא יחדור גשם לבית. ההורים עבדו בחקלאות, גידלנו חיטה, תירס, תפו"א, מלפפון, עגבניות וכל מה שהיינו צריכים למחייתנו.› אמי הייתה מכינה דבו, אינגרה, קולו (גרגירי חיטה) ובונה. כילד עזרתי למשפחתי והייתי רועה צאן ובקר מהבוקר עד הלילה. בגיל 13 עזבתי את הכפר כי הרבה יהודים עזבו את הכפר והלכו לכיוון סודן כי הם רצו להגשים את חלומם ולהגיע לירושלים. במשך שבועיים צעדנו ברגל ביום ובלילה ונחנו רק שעות מועטות ואכלנו את מעט האוכל היבש שהבאנו איתנו. הרגשנו כמו בני ישראל שיצאו ממצרים. הדרך הייתה קשה, החום היה כבד מאוד. הרבה אנשים נפטרו בדרך ולא זכו להגיע לארץ ישראל, אבל לא התייאשנו והמשכנו ללכת והמשכנו לחלום על א"י. כשהגענו לגבול סודן עצרו אותנו חיילים סודנים שלא נתנו לנו להיכנס לסודן. חלק מהיהודים הוכנסו לכלא, חלק הוחזרו לכפרים באתיופיה ורק מעטים הצליחו להסתנן דרך הגבול לסודן. אני הייתי חלק מהמעטים – הצלחתי להסתנן לסודן. ישנו במשך שבועיים בחוץ, וניסינו להשיג אוכל ובעיקר שתייה, מה שהיה קשה מאד.
בבית דיברנו באמהרית. כשהגענו לארץ למדנו עברית במרכז קליטה, בקרית טבעון.
הסיפור של אמא
אמי מספרת: נולדתי ב- 1972 בכפר בשם סרמלה ליד גונדר. במשפחתי אנו 11 ילדים, אני השביעית. בכפר בו נולדתי היה מספר משפחות די גדול, הבתים היו עשויים מעץ מצופים מחימר. הגג היה עשוי מענפי דקל (עצי תמר) ומעל הדקל קש מיוחד כדי שלא יחדור גשם לבית. השפה בה היינו מדברים הייתה אמהרית. למשפחתי היו מספר מנהגים, ביניהם היה המנהג הבא: כל שבת היינו מזמינים קייס (רב מקומי) שיערוך קידוש לשבת וכך כולנו היינו יושבים ואוכלים דבו (סוג של לחם).
עליתי לארץ בגיל 11 עם משפחתי  דרך סודן. כשהגענו לארץ היינו באשקלון מספר חודשים ולאחר מכן היינו במרכז קליטה בגבעת אולגה עד שעברנו לדיור קבע בבנימינה. שמו של אבי הוא טזזו זרה ושמה של אמי אלמצהיי ז"ל. אבי נולד בסרמלה ואמי נולדה גורבה. אני זוכרת את היום הראשון בו הלכתי לביה"ס באמבובר, שם הייתי נוהגת לשחק את המשחק קלאס, חמש אבנים ומנקלה. אני הכרתי  את בעלי דרך חברתי, שהיא גם דודתו של בעלי, היינו חברים שלוש שנים ולאחר מכן החלטנו להתחתן. התחתנו בישראל בשנת 1996. כיום אני עובדת כשיננית וכסייעת לרופא שיניים.
משוב שיראל
הורי היקרים והאהובים שלי›: נהניתי מאוד להיות איתכם בפעילות בתכנית "קשר רב דורי". למדתי מכם המון דברים חדשים על אתיופיה, המנהגים והמסורת. אהבתי מאוד לשמוע את סיפורכם על העלייה והמסעות. אוהבת המון, שיראל, בתכם.

המצגת של שיראל ואריאל ב-YouTube

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – סיפורי המסע לארץ ישראל של יהודי אתיופיה

מילון

דבו
סוג של לחם מסורתי אתיופי

ציטוטים

”עזבתי את הכפר, כמו הרבה יהודים אחרים שעזבו, במטרה להגשים את חלומם ולהגיע לירושלים“

הקשר הרב דורי