מאגר סיפורי מורשת

שמי מנטגבוש, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, אספר על אהבתי ועל העלייה שלי לישראל:

בצעירותי הייתי בחוף הים עם חברות שלי, לפתע הגיע דוד שלי עם נער. הבטתי בנער וחשבתי לעצמי שאיתו אני רוצה לחיות כל חיי. התנהגתי אליו יפה וכולם הבינו שאני מאוהבת בו. הם צחקו עלי שהתאהבתי בו מיד כשראיתי אותו, וכבר אני רוצה להתחתן איתו. לא הקשבתי להם, גם הוא התאהב בי. ההורים אמרו שאנחנו חמודים ביחד והסכימו שנתחתן.

הנער הזה ביקש את ידי והתחתנו, אני הייתי בת 12 והוא היה בן 25. לאחר ארבע שנות נישואין, בדרך לארץ לישראל, הלכתי שש שעות ברגל והגעתי לגונדר. שם נולד לי הבן הבכור. הגעתי לארץ ישראל עם ילדי בשנת 1991.

בארץ הייתי חולה והייתי בהריון, אמרו לי הרופאים: ״אם את יולדת את עלולה למות״. הייתי שלושה חודשים בבית החולים וילדתי בת. הבן הבכור שלי נשר מבית הספר בשביל לעזור לי, כי הייתי חולה. הוא עזר לי לטפל באחים הקטנים: הוא הוציא אותם מהגנים ומבתי הספר, הכין להם אוכל ועזר להם בשיעורי בית. אני והילדים שלי גרנו בקרוונים בטירה. קניתי בית ביוקנעם והשכנה שלי עזרה לי לטפל בילדים. בעלי מצא עבודה ואני התנדבתי במספר מקומות, ביניהם גם התנדבתי בגינה ירוקה.

יש לנו שבעה בנים ובת. חלק מהם נולדו באתיופיה וחלק בארץ. וישנם שישה נכדים, ושניים נוספים בדרך.

הזוית האישית

הנכדה נוי: היה לי כיף עם סבתא, אני מאוד אוהבת אותה. שמעתי את הסיפור הזה בפעם הראשונה, ומאוד התרגשתי.

סבתא והנכדה נוי