מאגר סיפורי מורשת

משפחת סידי

סבי יוסף סידי נולד בבולגריה בשנת 1934בעיר פזרג'יק, למשפחה ובה שלושה ילדים. יש לו שני אחים שצעירים ממנו: אברהם ורחל. סבא עלה לישראל בגיל 10, בשנת 1944.

נתנאל סידי עם הוריו יוסף ורחל

מקור הסיפור הוא חוויות שקרו לסבא יוסף סידי , סבא של נטע. הסיפור התרחש בבולגריה ובמעבר לארץ ישראל דרך טורקיה.

הסבים שלו משני הצדדים הגיעו מטורקיה לבולגריה. אביו נתנאל סידי נולד בבולגריה בשנת 1903, אמו בטי אלטבב נולדה באנגליה בשנת 1911. משפחתה עברה לבולגריה בשנות ה-20. הוריו נישאו בשנת 1932.

 קישור לסיפור המלא "המסע אל החופש"

 משפחת סידי

ילדות בצל המלחמה

בילדותו גר סבי עם משפחתו בעיירה פזרג'יק שבבולגריה, הקרובה לעיר הבירה סופיה. בביתו דיברו בשפות בולגרית ולדינו. לאביו וסבו היה בית מלאכה שבו היו מיצרים חפצים מפח כגון: דליים, משפכים, ארובות ועוד. סבי גר בבית קרקע עם חצר גדולה שבה היו עצי פרי ובה נהג לשחק עם אחיו. הם לא הרבו להסתובב בחוץ כי הילדים הבולגרים נהגו להכותם בגלל יהדותם. סבי למד בבית ספר יהודי אבל הספיק ללמוד רק בכיתה א' וכמה חודשים מכיתה ב', ואז בגלל מלחמת העולם השניה נסגר בית הספר והילדים למדו כל פעם בבית אחר.

סבי לא גדל בבית דתי אבל הקפידו בביתם על כשרות. סבו היה גבאי בית הכנסת (אחראי על כל התפעול של בית הכנסת) ונהג לקחת אותו לבית הכנסת בשבתות. סבי זוכר שבחג הפסח לא היו להם מצות ולכן נהגה סבתו להכין לחם כשר לפסח – פיתה קשה שהיה קשה לאכול. למרות שלא אכלו מצות לא אכלו לחם.

כשפרצה מלחמת העולם השניה סבי היה בן 6. היה להם עוצר בלילות – ליהודים היה אסור להסתובב בחוץ מרדת החשיכה. היהודים חויבו לענוד סיכה (רק המבוגרים) בצורת מגן דוד צהוב עם פסים שחורים והוטלו עליהם איסורים רבים. אביו של סבי נלקח שלוש פעמים למחנה של עבודות כפייה של חציבה וסלילה בהרים של בולגריה. בתקופה שאביו לא היה בבית, אמו מצאה עבודה במחסן לאריזת פירות ונהגה לקחת לשם את סבי ואחיו כדי לשמור עליהם. עד היום סבי לא אוהב לאכול תפוחי עץ ואגוזים בגלל הזיכרונות ההם.

סבי זוכר שבזמן שהיו עוברות בתחנת הרכבת בעיירה רכבות המובילות את יהודי יוון למחנות ההשמדה, היו מקפידים יהודי העיירה ללכת לתחנה ולזרוק כיכרות לחם ומימיות על הרכבת כדי להקל מעט על סבלם של היהודים בתוך הרכבות.

בשנת 1942 אולצו חלק מהיהודים בעיירה להתייצב בבית הכנסת עם מזוודות והובלו לתחנת הרכבת כדי להישלח למחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין. משפחתו של סבי היתה מיועדת למשלוח הבא. מחלון ביתם הם ראו בערב את איסוף היהודים מביתם והובלתם לתחנת הרכבת בעגלות. לאחר המתנה ארוכה מאד בתחנת הרכבת, הגיעה הוראה ממלך בולגריה שהוא מבטל את הגזירה ומרשה ליהודים לחזור לביתם. כך למעשה ניצלו סבי ומשפחתו ביחד עם שאר יהודי בולגריה מהגורל האכזר שציפה להם.

העליה לארץ – המסע אל החופש

בשנת 1944 (כשהיה בן 10) הצליחה משפחת אימו של סבי להשיג לו ולמשפחתו אשרת הגירה לטורקיה, בזכות האזרחות הבריטית שהיתה לה, והם החלו במסע לארץ ישראל. הם נסעו עם אביו, אמו ואחיו הצעיר ברכבת לעיר המחוז הקרובה פלובדיב, שם החליפו רכבת לגבול של בולגריה עם טורקיה. בגבול עלו לרכבת נוספת, טורקית, ונסעו בה לאיסטנבול שבטורקיה.

סבי זוכר במיוחד אירוע אחד משמעותי שסימל את המעבר מהמלחמה אל החופש. כל משך הנסיעה ענדו הוריו את סיכת מגן הדוד שהכריחו אותם לענוד בבולגריה. ברכבת בטורקיה עלה כרטיסן, שהיה איש גדול ומפחיד והתקרב אל הוריו של סבי. הם רעדו מפחד מפניו כי לא ידעו מה הוא עומד לעשות להם וחששו שגורלם נחרץ. הכרטיסן התקרב, שלף מכיסו סכין וקירב אותה את גופו של אביו של סבי. אביו היה בטוח שזה הסוף שלו. אבל להפתעתם הרבה הכרטיסן רק תפס את סיכת מגן הדוד וחתך אותה בעזרת הסכין. הוא השליך אותה בחיוך מחלון הרכבת ואמר לאביו של סבי: "פה כבר לא תצטרכו את זה יותר"…

בטורקיה קיבלו את פניהם נציגי הסוכנות היהודית והם נשארו שם חמישה ימים. סבי זוכר בעיקר את השפע של המזון, הפאר והאורות שבטורקיה, לעומת בולגריה שהיתה חשוכה וענייה בגלל המלחמה. מטורקיה נסעו באוטובוסים לסוריה, משם ללבנון ומלבנון זכו להכנס בצורה חוקית לארץ ישראל, בזכות האזרחות הבריטית של אמו ונסעו לחיפה דרך ראש הנקרה. סבי זוכר עד היום את התפוזים שחילקו להם כשהגיעו לחיפה.

מחיפה נסעו לתל אביב ושם גרו בבית סבתו ברחוב בצלאל יפה, ביחד עם הדודים שלו.בארץ נולדה אחותו הקטנה רחל.

 סבי יוסף הנער                                                         ראשון מימין עם חבריו בבולגריה

מאז ועד היום

סבי יוסף למד בארץ בתל אביב והיה פעיל בתנועת הצופים ומתופף בתזמורת העירונית. הוא התגייס לצבא בשנת 1955 ושירת בחיל השריון, שם פגש את סבתי בתיה לה הוא נשוי עד היום.

במשך שנים רבות היה בעל מוסך לקטנועים והיום, בגיל 81, הוא עדיין עובד כמנהל בחברה לקטנועים.

סבי זוכר כל פרט מילדותו, וסיפור העליה של משפחתו לארץ נחרט בזכרונו עד היום, כחוויה של מסע אל החופש.

העשרה

יהדות בולגריה: "יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה-2 ועד ימינו. ב-1945 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה 49,172 נפש…..תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה מכוננת וגורלית בתולדותיה של יהדות בולגריה ובמהלכה נרדפו בני הקהילה וניצלו מגירוש אל מחנות ההשמדה, שעות ספורות לפני שיצא לפועל". ויקיפדיה

קישור לסיפור המלא "המסע אל החופש"

סיפורי התיעוד מבי"ס "גנים" גני תקווההועלו במסגרת שיעורי תרבות ישראל בתכנית "דור לדור יביע אומר"מורה מובילת תכנית, אורלי ריבקיןתשע"ו, 2016