מאגר סיפורי מורשת

"כשסבי היה בן 22 פרצה מלחמת ששת הימים בשנת 1967 בין ישראל למדינות ערב השכנות: מצרים, ירדן וסוריה אשר נעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב ועוד. המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.

סבי התגייס למילואים בתור מפקד מחלקת טנקים בדרגת סגן. סבי היה איש מילואים לאחר שרות בסדיר בגדוד טנקים 46 בחטיבה 7 וכן שירת כסגן מפקד סיירת שיריון. סבי גויס שבועיים לפני המלחמה "גוייסנו כשבועיים לפני המלחמה והתאמנו ללא הפסקה בגליל ליד צפת".

סבי נלחם נגד שריון ירדני בג'נין, סבי מספר כי "בהסתערות על גנין פגע כדור נותב(בוער) בציוד האישי שלי שהיה על הצריח והדליק אותו, כך שנשרפו הבגדים וכלי הרחצה שלי,הכוח שלנו (גדוד 266 חטיבה 37) הוסט מההסתערות לכיבוש טובס". בהמשך נלחמנו 48 שעות ללא שינה ברצף"

סבי מספר כי "במהלך המלחמה קרוב לשכם יצא לי לקחת כ20 שבויים חיילים ירדנים שהיו צריכים לפוצץ גשר שעליו עמדתי עם הטנק שלי ולהלחם אך העדיפו להכנע. העברנו אותם למפקדת החטיבה , שם הוחזקו עם שאר השבויים הירדנים ושוחררו כעבור כמה שבועות לבתיהם".

סבא נילחם גם בטובס-בין גנין לשכם, בצפון הגדה ובשכם ועיירות וכפרים בדרך לשכם "בלחימה בדרך לשכם נפגע זרקאור הטנק שלי במרכזו, מפגז טנק ירדני (ליד הראש שלי). חוליה טכנית (טכנאים שהתמחו בתיקון טנקים החליפו את הפרוזקטור – זרקאור בחדש)".

בשכם היות והם הגיעו לעיר מאחור, הירדנים חשבו אותם לעירקים ושמחו ובירכו אותנו עד שהוצאנו את הנשק ונלחמנו,לאחר מכן נסענו על גבי הטנקים במהירות לגונן ומשם עלינו לרמת הגולן בלחימה מתמדת עד חושניה ונפח "בעליה לרמת הגולן מעל גונן הטנק שלי הוביל את הכוח החטיבתי 37 .ליד רוויייה נפגע הטנק שלי ונפצעתי קלות. החלפתי טנק והמשכנו עד שהגענו לנפח. הלחימה ברמת הגולן לא הייתה קלה ועם נפגעים". בעליה, הטנק של סבא שלי  נפגע והוא המשיך להשתתף במלחמה בטנק אחר "הטנק שלי נפגע פעמיים מפגזים ופעם אחת מאש מקלעים כבדים. נהרגו לנו חברים בקרבות", שבועיים אחרי סוף המלחמה הם שוחררו ממילואים וחזרו הביתה….

כשאני ומשפחתי נוסעים לרמת הגולן, אני מצטלם יחד עם האחים שלי ליד האנדרטה שסבי בנה לזכר חבריו שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

כיום סבי מתגורר בתל אביב עם סבתא שרהלה, אנחנו נפגשים (אני ומשפחתי)אצל סבא וסבתא ועם הבני דודים והדודים-אנחנו אוכלים אצלם ארוחת ערב,מדברים,משחקים ואוכלים גלידה, לפעמים אנחנו אוכלים במסעדה. סבי וסבתי באים גם לבקר אצלנו לפעמים לברנץ' ולפעמים לערב. אני אוהב לישון אצל סבא וסבתא,להיפגש עם המשפחה שם וללכת לבריכה,סרט,לנמל,לפארק ועוד דברים כיפיים שאני נוהג לעשות עם סבי וסבתי.

.

כל התמונות (חוץ מהאחרונה) צולמו ברמת הגולן, שכם, הגדה המערבית וברכת רם. רובם בזמן המלחמה או מיד לאחריה

הזוית האישית

אני למדתי המון על חייו של סבא והתעניינתי בסיפור שלו. איך הוא נילחם במלחמת ששת הימים והתמודד עם הקשיים.