מאגר סיפורי מורשת

ילדותה של סבתי הייתה ילדות קשה עם עוני ובלי צעצועים, אך עם משפחה מאוד חמה ומגובשת.

סבתי נולדה ברומניה בצל המלחמות בתקופה בה לא פשוט היה להתקיים. היא למדה בבית ספר עממי מעט שנים, ללא ספרים ואוכל לקחת לבית הספר. סבתי הפסיקה את לימודיה  בכדי לעזור למשפחתה. כדי להרוויח כסף סבתי עבדה בצעירותה במפעל לייצור מכנסיים וכך הרוויחה מעט כסף למזון הביתה.

בשנת 1964 בחודש מרץ, התחתנו סבי וסבתי. סבתי הייתה אישה צעירה והיא שמחה שהצליחה להינשא לבחור יהודי ולהקים את משפחתה וכבר בחודש דצמבר נולדה להם ילדה קטנה.

בשנת 1964, באותה השנה בה נישאו, משפחתה של סבתי קיבלו אשרה לעלות לארץ ישראל. הם שמחו מאד כי חיכו לכך זמן רב, אך בגלל שסבתי התחתנה עם סבא שלי משפחתה של סבתי עלו בלעדיה. הפרידה הייתה קשה ועצובה. סבתי נאלצה להישאר ברומניה עם סבי וילדתם הקטנה ולהגיש בקשה חדשה לאשרה למשפחתה החדשה.

הם חיו בהמתנה וחיכו למכתב החשוב המודיע כי הם יכולים לעלות ארצה. בשנת 1967 ביום 27 לחודש ינואר, הגיע המכתב המיוחל וכשבוע לאחר קבלת האשרה סבתי וסבי ארצה עלו עם ילדתם הקטנה.

מסע העלייה של סבי וסבתי התחיל כך:

סבי וסבתי עלו מעיר חונאדווארה הנמצאת ברומניה, הם קיבלו את האישור לעלות לארץ לאחר המתנה רבה מאד. אם המכתב לא היה מגיע סבי וסבתי לא היו מגיעים לארץ. מהעיר שסבי וסבתי התגוררו בה הם עלו על רכבת ונסעו בה כמעט לילה שלם. הרכבת מהעיר הובילה אותם לשדה התעופה שבו היה המטוס שעמו הם עלו לארץ ישראל.

לאחר הגעתם, בשדה התעופה בן גוריון שאלו את סבי וסבתי איפה הם רוצים להתגורר. סבתי וסבי ענו באר שבע בגלל ששם כל משפחתם גרו וגם באר שבע הייתה קרובה לבית של ההורים של סבתי שהתגוררו בדימונה. בבאר שבע לקחו את סבי וסבתי ישר לבניין גדול בעל ארבע קומות שקראו לו "בלוק".

בהתחלה נתנו לסבי וסבתי דירה בקומה רביעית אבל סבתי הסבירה שהיא לא יכולה לגור בקומה רביעית בגלל שקשה לה לעלות במדרגות עד למעלה עם ילדה קטנה ומיד העבירו את סבי וסבתי לדירה בקומה הראשונה. בדירה לא היה כלום גם לא היה חשמל ואז הביאו להם מיטות וארונות ומנורה קטנה מהסוכנות היהודית. סבי החל בחיפוש עבודות והחל לעבוד בקק"ל בנטיעת עצים וסלילת כבישי גישה.

סבתי נכנסה להריון ובאותה השנה ילדה בן קטן והייתה עסוקה בגידול שני הילדים הקטנים. בבית הקטן ההוא, באותו הבניין התגוררו סבתי וסבי בערך 45 שנה.

סבי נפטר לפני 5 שנים והיום סבתי עברה לגור איתנו בגלל שהיא מבוגרת ואין מי שידאג לה, סבתי חיה איתנו באושר והיא בריאה ושמחה שיש מי שמטפל בה. היא כל הזמן מספרת לנו סיפורים על ילדותה ועל החיים הקשים שעברה ואנחנו נהנים שסבתא קרובה אלינו.

הזוית האישית

הלית לב: נהנתי מאוד לעשות את עבודת הקשר הרב דורי. אני חושבת, שהיא עבודה מרתקת ומעצימה ולמדתי בזכותה על ילדתוה של סבתי והבנתי כמה החיים היו שונים מהתקופה שלנו כיום.