מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המיילדת ממרוקו

דור הבן שלי מצטלם עם חמותי, סבתא שלו
מרים סבג ומסעוד סבג לפני העליה לארץ
אישה אחת ילדים - הרבה

סיפור חייו של בעלי, דוד סבג ומשפחתו.

מוצאם של הוריו של בעלי, מסעוד ומרים סבג, ממרוקו.

מסעוד ז"ל, (חמי) היה סוחר בדים במרוקו והייתה לו חנות בדים במקום שקראו לו "קיסריה". זהו מקום שמרוכזות בו חנויות הבדים בעיר ובעיקר היו שם חנויות בדים של סוחרים יהודיים.

תמונה 1
הכתובה של חתונתה של מרים למסעוד

מריים ז"ל (חמותי), במרוקו הייתה מיילדת במקצועה – היהודייה היחידה בעיר שמנתה כ- 100,000 תושבים, בזמנה היה נהוג לילד את היולדות בבתיהן ולא בבית חולים, ולכן מי שהיה זקוק לעזרתה של חמותי היה בא אליה הביתה, לוקח אותה עמו ליולדת שהייתה זקוקה לו. במרוקו  היה נהוג גם שהאם הטריה לא תטפל בבנה בשבוע – שבועיים ראשונים אלא המיילדת תטפל בו, כדי לתת ליולדת אפשרות להתחזק ולנוח מהלידה. כך הייתה המיילדת מגיעה מידי יום כדי לטפל ברך הנולד ונהוג היה שכל משפחה תיתן לה מתנה על פי יכולתה. (מלבד התשלום עבור הלידה).

חמי וחמותי עלו ארצה בתאריך: 26/11/64. מיד עם העלייה מסעוד החל לעבוד בקרן הקיימת  ומרים עבדה בעיריה.

ילדותה של מרים ז"ל

מרים נולדה בעיר הבירה קזבלנקה בשנת 1929, אחר מספר שנים עברה משפחתה לעיר 'אלג'דידה' (העיר החדשה), בשמה הצרפתי מאזגון. כאשר הייתה מרים בת 4 היא הלכה לבית ספר ולמדה עד כתה ג' ואז בגיל 9 נאלצה לעזוב את הלימודים כדי לעזור  לאמה בטיפול באחיה הקטנים, ועזרה  גם בעבודות הבית.

כשהיתה בת 14 הוריה החליטו לחתן אותה ללא ששאלו לרצונה וגם בלי שהכירה אותו קודם. כך יצא שהיא נישאה לאדם מבוגר ממנה מאוד שהיה אלמן עם 5 ילדים. (הגדול שביניהם היה בערך בין גילה). לאחר שנתיים ילדה את בנה הבכור – מאיר, ואחריו ילדה עוד שישה ילדים.

העלייה לארץ

עלייתה לארץ של משפחת סבג הייתה בשנת 1964. קודם כל  שלחו ארצה את שני הילדים הגדולים – אחיו ואחותו הגדולים של בעלי – דודו בשנת 1960, ולאחר מיכן בשנת 1964 עלתה כל שאר המשפחה. מסעוד הביע התנגדות רבה לעלות לארץ כי שם הייתה לו עבודה שאהב מאוד, מעמדם הכלכלי היה מבוסס והם ניהלו חיים ברמה גבוהה. כמו כן החלו להגיע שמועות מהארץ כי העולים החדשים גרים במעברות ועובדים בעבודות קשות בקק"ל בשתילת עצים וחפירת בורות. כל אלה הפחידו מאוד את חמי , אולם מרים שהייתה אישה אסרטיבית וחזקה, הצליחה לשכנע אותו שהם חייבים לעלות לארץ ולהתאחד עם יתר הילדים שלה והוריה שכבר היו כאן, כמה שנים.

תמונה 2

הם עלו לארץ באונית "מולדת", ההפלגה ארכה 7 ימים שהיו קשים כמעט כמו סיוט (לפי דבריו של דודו), בשל מחלת הים שכולם חלו בה. בתחילה הובאו היישר לקרית גת, וכעבור 3 שנים הועברה המשפחה לבאר שבע. מסעוד עבד בקק"ל ומרים עבדה במפעל "סוגת" שהיה בקרית גת. כשעברו לב"ש מרים החלה לעבוד בעירייה. החיים בארץ והקליטה שלהם בארץ היו קשים מאוד, אולם בחלוף הימים למדו להסתגל לחיים בארץ ואף למדו לאהוב את החיים כאן.

תמונה 3
חנוכה 2012 – מרים עם כל בניה. בפסח 2013 נפטרה מרים.

הזוית האישית

אני מאוד אהבתי את מרים חמותי ואהבתי להקשיב לסיפור החיים המרתק שלה, כל חייה הקפידה להקיף עצמה בילדיה ונכדיה, וגם הנינים. זכרה את שמותיהם עד ימיה האחרונים, הכירה כל אחד ואחד מהם והרעיפה המון אהבה לכולם, היא יצרה משפחה אוהבת, עניפה ומלוכדת ועל כן יש לה מקום נרחב בליבי וכך יהיה עד יומי האחרון.

מילון

שעון מעורער
במילה זו התכוונה חמותי לשעון מעורר

ציטוטים

”תקפידו תמיד להיות יחד ותמיד תדאגו אחד לשני “

הקשר הרב דורי