מאגר סיפורי מורשת

סבתא סוניה נולדה באוקראינה בשנת 1952. הילדה השנייה מתוך ארבעה אחים. היא נולדה למשפחה מלוכדת וכל אחד עזר לשני בבית. לכל אחד היה תפקיד במשק הבית. התפקיד של סבתא סוניה היה לספור בערב תרנגולות ולראות שכל התרנגולות נכנסות ללול, בבוקר היא הייתה אוספת את הביצים.

בבית הספר, כשהייתה סבתא קטנה, היו הילדים מתנהגים אליה לא יפה מכיוון שהיא הייתה יהודיה. הם היו קוראים לה בשמות גנאי. אימא שלה הייתה אומרת לה תמיד לא להתייחס ושעוד מעט הם עולים לישראל.

סבתא וסבא בביקור בעיר הולדתה

ואכן, בשנת 1971 עלתה כל המשפחה לישראל והם התיישבו בנתניה. סבתא הלכה ללמוד עברית בקיבוץ בארות יצחק. כשגמרה ללמוד באולפן חזרה לנתניה והתחילה לעבוד כתופרת במתפרה בתל אביב. שם פגשה את אחות של סבא יעקב וכך הכירה בניהם. אחרי תקופה הם התחתנו ומאז הם חיים באושר ועושר.

לסבתא סוניה וסבא יעקב ארבעה ילדים ו-12 נכדים. בינתיים..

מימין: סבתא סוניה (מימין) בימים בהם למדה עברית באולפן בקיבוץ/ משמאל: סבא וסבתא ביום חתונתם 

גלגולו של חפץ

סבתא שלי בחרה לספר על המטפחת שנשארה לה מאימא שלה. אימא של סבתא סוניה בכל יום שישי בהדלקת נרות הייתה שמה את המטפחת הזו על הראש. וכשהיא נפטרה, אחרי השבעה אח של סבתא אמר שכל אחד ייקח מה שהוא רוצה. אחותה לקחה עגילים, האחות הקטנה לקחה את טבעת הנישואים שלה וסבתא ראתה את המטפחת בחדר ולקחה אותה.

היום סבתא סוניה ממשיכה להדליק כל יום שישי נרות עם המטפחת הזו, שמהווה זיכרון מאימא שלה.

המטפחת

הזוית האישית

סבתא סוניה מאוד אוהבת את תכנית הקשר הרב דורי כי היא מחברת בין הנכדים לסבים בצורה מעמיקה יותר ודרך התכנית לומדים דברים חדשים על הסבים והסבתות.

הכנת חנוכיה ביחד