מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי היה קצין, מפקד מחלקה בחטיבת הנח"ל. בעקבות שריפת מסגד אל אקצא בשנת תשכ"ט בכ"ח באב (21.8.1969) על ידי צעיר נוצרי אוסטרלי אשר נכנס למתחם הר הבית והניח צעיף טבול בחומר דליק ומספר חביות נפט ובנזין מתחת לגרם המדרגות של המסגד, הוא הצית את הצעיף ונמלט מהמקום. כאשר ראו אנשים את העשן המיתמר מהמתחם הוזעקו כוחות כיבוי מתחנות ישראליות וערביות, ההמון הערבי הזועם תקף את כוחות הכיבוי הישראליות והיכה בהם ללא רחם. האש כובתה לבסוף בשעות הצהריים.

כתוצאה מאירוע זה פרצו מהומות בעיר העתיקה בירושלים, כי הערבים חשבו שמי שהצית את האש היו היהודים. סבא שלי ומחלקתו נשלחו אל העיר העתיקה לאבטח את היהודים ולפזר את מהומות הערבים.

כאשר הערבים ראו את החיילים הם החלו בזריקות אבנים עליהם ועל היהודים שהיו באיזור. סבי נפגע בראשו מאבן ברחוב השלשלת, כדי להצליח להחלץ מהאזור ולהגן על שאר חייליו מפגיעה הוא ירה יריה באוויר ואז נהיה שקט. כך הצליחו לפנותו מהמקום. בהתחלה למרפאה צבאית מקומית ומשם פונה לבית החולים הדסה לתפירה של ראשו.

הכתבה על המהומות בעיתון – סבא של מאור רוטשילד בתמונה

סבי התקשר מבית החולים לאשתו (סבתי) בכדי לשאול אותה לשלומה. היא סיפרה לו שהיא שמעה ברדיו על קצין צה"ל שנפצע במהומות והאם הוא מכיר את הקצין הזה. ואז סבי ענה לה: " כן זה אני".

סבתי התרגשה מהפציעה ופנתה אל אח של סבא שלי, בכדי שיקח אותה לירושלים, לבית החולים כדי לבקר את סבי. הוא אושפז מספר ימים בבית החולים ואז שוחרר לביתו למנוחה והתרפא.

הזוית האישית

 מאור: סבי סיפר לי על הפציעה שלו במהומות על הר הבית.