מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר שם-טוב לבית סדובסקי, נולדתי בשנת 1947 בעיר בארי שבאיטליה.

הורי עולים ארצה

אטל ז"ל לבית סלוצקי, שלמה ז"ל לבית סדובסקי. הורי היו ניצולי שואה ובדרכם לארץ שהו במחנה מעבר באיטליה. במחנה המעבר באיטליה, נולדנו אני ואחי ששמו אריה. בזמן שהותם במחנה אמי ז"ל הרתה אותי. הם אמורים היו לעלות לארץ באוניה "אקסודוס".

אקסודוס

אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.עוד על אקסודוס ניתן לקרוא בקישור

אמי ז"ל רכשה כד למים שאם הלידה תתרחש באוניה יהיו לה מים. עקב הלשנה שאימי ז"ל בהריון נמנעה עליתם לאוניה.  כתוצאה מכך, הורי נשארו במחנה העולים באיטליה עוד כשנתיים ולבסוף עלו ארצה בשנת 1948.

ילדותי

כשעלו ארצה קיבלו דירה ביפו ושם העברתי את ילדותי עד גיל 9. שיחקתי במשחקי רחוב כגון: קפיצה בחבל, גוגואים, מחבואים ועוד…למדתי בבית הספר על שם "חיים ויצמן" עד כיתה ג'. בשנת 1956 הורי ז"ל רכשו דירה בתל-אביב , הם קיבלו שילומים מגרמניה , מה שאפשר להם את רכישת הדירה בתל אביב.

מכיתה ד'-ח' למדתי בבית הספר "יהודה המכבי". בבית הספר "יהודה המכבי" הכרתי חברות חדשות ולמדנו יחד עד כיתה ח'. בבית הספר התיכון "פיטמן" למדתי מזכירות, קצרנות והדפסה עיוורת על מכונת כתיבה. לאחר סיום לימודי התחלתי לעבוד בבית החרושת לנקניקים "אס" עד לגיוסי לצה"ל.         

שירות צבאי

לצה"ל התגייסתי בשנת 1965, את הטירונות עברתי בבה"ד 12. לאחר הטירונות נשלחתי לשרת בבית מילואים שהיה שייך לפיקוד דרום ברחוב "יפת" ביפו. הייתי אחראית על יחידה שמנתה כ-250 מילואימניקים שהיו שייכים לחייל האספקה. היות ולא היו פעם מחשבים, כל עבודת רישום צווי הקריאה, הייתה עבודה ידנית, הייתי רושמת בידיי.

לאחר שחרורי  מצה"ל, בשנת 1966 עבדתי במוסך למכוניות "סאאב". בשנת 1968 נישאתי לבעלי אבא-חייא שם-טוב ז"ל. לאחר נישואי עבדתי בתע"ש, תעשיה צבאית ברמת השרון עד למועד לידת בני הבכור, אליהו, זה היה בשנת 1970. לאחר מכן הפסקתי לעבוד. בשנת 1973 נולד בני השני "כפיר". בשנת 1978 נולדה בתי יפית. בשנת 1981 התחלתי ללמוד קורס לפדיקור מניקור ומאז אני עוסקת במקצוע זה עד היום.

חפצים משמעותיים בחיי

כד המים שאמי ז"ל שמרה והכינה לקראת ההפלגה, למקרה שאם לידתי תתרחש באוניה "אקסודוס" , כך שיהיו לה מים ללידה. רדיו מתוצרת "זנית" שהיה בבית הורי ז"ל. פטיפון שהיה מחובר לרדיו. קרש כביסה עליו היינו מכבסים את הבגדים.