מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר מלכה, שמי אסתר נבחר מכיוון שנולדתי בחג פורים, אבי קרה לי אסתר ושם המשפחה מלכה כמו במגילת אסתר – זה שם עם משמעות של אחת מהדמויות הנשיות החשובות במקרא.

גדלתי בבית שאן בדירה שהייתה מבנה ערבי עם שני חדרי שינה שהיו ענקיים עם חלונות קשתות ומטבח שהיה בגודל של חצי דירה וחצר מאוד גדולה. הסככה של החצר הייתה מגפן, השרותים והמקלחת היו בחוץ. היינו במשפחה חמישה אחים. לאבא שלי הייתה מכולת כל בוקר לפני הלימודים הלכתי לעזור לו בעבודה במכולת: אחרי הלימודים הלכתי להביא קרח בעגלת התינוקות של אחותי. חגגנו בבית את כל החגים והמועדים, ראש השנה ופסח הם שני החגים שבהם קנו לנו בגדים ונעליים חדשים, בערב חג כשהיינו לובשים אותם הייתה התרגשות גדולה. מאכלים שאהבתי היו כל מה שאמי הכינה אהבתי מאוד כל מה שהיא בישלה, בארוחת הצהריים אמי הייתה מכינה קוסקוס ולחמניות בצורת חלה שבתוכה הייתה ביצה קשה. בחג פורים היו לנו מאכלים מיוחדים: בבוקר אמי הכינה מאכל שנקרא ברקושש ועוגיות, כמיטב המסורת המרוקאית היינו שולחים משלוח מנות לכל השכנים. כמו כן, בחג הפסח אבי היה קורא את ההגדה בעברית ובמרוקאית, היינו מסיימים לקרוא אותה בחצות הלילה. בתשעה באב – יום חורבן בית המקדש, היינו אוכלים את הארוחה המפסקת לפני הצום בישיבה על הרצפה, אכלנו עדשים שחורות וביצה קשה, כאות אבל על חורבן בית המקדש.

בתקופת ילדותי שיחקנו בכדור שהכנו מבדים, כל ילדי השכונה שיחקו בחמש אבנים. היום מכירים את המשחקים רק שהיום קונים את הכדור ואת האבנים מחנות צעצועים. אהבתי מאוד לקרוא ספרים וללכת לספרייה העירונית יכולתי לסיים שלושה ספרים ביום, כינו אותי תולעת ספרים.

הכרתי את בעלי לשעבר בחיפה בזמן שרותי בצבא. התחתנתי בשנת 1974, הייתה מסיבת טרום חתונה יש לי תמונות מהחתונה. הייתי בת 20, כשנולדה בתי האחת והיחידה והמיוחדת. יש לי בת אחת ששמה קרן ושתי נכדות: סהר וקשת ונכד אחד בשם שביט. תדירות הביקור שלי אצל הנכדים היא כל יום אני שם ומחכה להם לארוחת הצהריים.

בחתונתה של בתי היקרה

במשך 39 שנים עבדתי במשביר לצרכן בחרתי במקצוע זה מכיון שאבי ז"ל היה מוכר עסק במסחר וכנראה בתת מודע שלי רציתי לחקות אותו.

אני זוכרת במיוחד את תקופת השרות הצבאי שלי, שירתי בחיפה, בפיקוד צפון בתור טלפנית. חוויתי את מלחמת ששת הימים. בזמן המלחמה הייתה אפלה, כיסינו את כל החלונות בשמיכות כדי שהאור לא יצא החוצה. היה מקלט אחד לכל האזור שלנו שהיה רחוק מאוד מביתנו וכשהייתה אזעקה נשארנו לישון יחד עם כל הדיירים שהיו גרים בסביבה. ליד הבית שלנו הקימו מחנה צבאי ובשעות ההפוגה היינו עולים על הטנקים, החיילים היו עושים לנו סיורים עם הג'יפים. כל השכנים בשכונה שלנו היו מפנקים את החיילים באוכל, שתייה ואפשרות לעשות מקלחות. מה שריגש אותנו במיוחד, שבתום המלחמה שכבשנו את ירושלים ופתחו את כביש הבקעה. שיירה של טנקים ושיריונאים, כשבראש השיירה עמדו משה דיין ויצחק רבין שהיה אז הרמטכ"ל, וכמובן שהיינו בהתרגשות גדולה כמו כל המדינה.

הזוית האישית

הנכד שביט וולקן מביא את תיעוד סיפורה של סבתו, אסתר מלכה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

אני וסבתי בבית הספר במפגש תכנית הקשר הרב דורי