הכרזת האומות המאוחדות, כ״ט בנובמבר
שמי דבורה גדעוני, סיפורי עוסק בהצבעה באו״ם על חלוקת ארץ ישראל. ביום כ״ט בנובמבר תש״ז החליטו על חלוקת ארץ ישראל בין היהודים והערבים. עד ליום זה שלטו הבריטים בארץ ישראל. אתאר את הרגע המכונן הזה כפי שחוויתי אותו.
אני גרתי בתל אביב ברחוב בן יהודה. הורי עלו מגרמניה. אבי היה סוחר ואמי מכרה צמר ולימדה לסרוג. היינו שני ילדים – אחי ואני. ביום ההכרזה, ישבנו בערב מול הרדיו שלנו היה בבית ולא לכולם היה, והקשבנו להצבעה באומות המאוחדות. אני הייתי בת 12, לאור גודל האירוע הרשו לי להישאר ערה. ישבנו במתח ולא דיברנו. כשבסוף שמענו שההחלטה שנפלה היא חיובית – פרצה שמחה גדולה. זה היה בערב מאוחר, ואני וחברי מתנועת המחנות העולים (חוגים) יצאנו החוצה לרקוד ולשמוח, ואפילו סתם ללכת ברחובות. כל תושבי תל אביב יצאו לרחובות, והיו קיוסקים וחנויות שחילקו חינם משקאות, גלידות וכו׳, באמת שמחה אדירה.
למחרת בבוקר שוב יצאנו ולא ידענו מה לעשות ותפסנו טרמפים ונסענו בתוך העיר. כאן יש תמונה מאחת המשאיות שעלינו עליה.
אני וחבריי על משאית למחרת הכרזת האו״ם
הזוית האישית
דבורה גדעוני השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה אסיה. התכנית התקיימה בבית הספר מבוא הגליל שבאיילת השחר, התשע״ט.
נכדתי ואני במהלך העבודה
מילון
המחנות העוליםתנועת נוער/חוגים
כ״ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”עם הכרזת האו״ם כל תושבי תל אביב יצאו לרחובות, קיוסקים וחנויות חילקו חינם משקאות, גלידות וכדומה“