מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הכל התחיל בשתי ארצות שונות

אני וסבתי בזמן הכתיבה.
מגי בביקור בכינרת בצעירותה.
קורות חייה של סבתא מגי, וסבא שמואל

רועי דינר, מביא את סיפורה של סבתו מגי שמואל  
 
המשפחה שלי

שמואל בן פלורה ויוסף כונן, נולד באלכסנדריה, מצרים, בשנת 1948.המשפחה שלו גרה במשך 8 חודשים באלכסנדריה, בבית רב קומות עם הסבא והסבתא שלו.בתחילת שנת 1949 הגיעו שמואל והוריו, לארץ ישראל. הם עלו לארץ, דרך איטליה, מכיוון שלא יכלו לבוא ישירות ממצרים. מאיטליה הפליגו לנמל חיפה באוניה.

 
המעברה
בארץ, ארגנו להם מגורים במעברה ליד נתניה. במעברה היו הרבה מאוד עולים מכל מיני מדינות. בשנת 1949 היה מזג אוויר מאוד חורפי, היה שלג, והם גרו באוהלים. פחות או יותר הכל קפא! כולל המים שהיה בברזים מחוץ לאוהל, היה מאוד קשה לגדל ילד בתנאים האלו.
בשנת 1951 עברה המשפחה לגור בצריף בחבצלת השרון, גם שם היה קשה מאוד, התאורה הייתה על פתילות נפט, אבל, היו מים זורמים, והיו שירותים. בשנת 1956 המשפחה בנתה בית בעיר נתניה, וגם מתגוררים משפחתו בנתניה (אח שלו ומשפחתו).
 מגי, שנולדה בשם מרגרט דרובנר, נולדה בבלגיה, אנטוורפן, בשנת 1949.
תמונה 1מלכת בלגיה לשעבר, פאולה, עם בתה אסטריד. בדיוק מאחוריה יושבת סבתא שלי מגי.    
 
בשנת 1967, מגי הגיעה לארץ ישראל כמתנדבת בקיבוצים. היא היגיעה להתנדב מיד אחרי מלחמת ששת הימים. היא התגוררה בנתניה עם דודתה ננסי, שעלתה ארצה בשנת 1960. כיום, מגי וננסי שומרות על קשר יומיומי ונפגשות פעם בשבועיים.
תמונה 2

 מגי בביקור בכנרת.    
תמונה 3
מגי בבית ברודצקי ליד אוניברסיטת תל אביב.      
 
בתקופה זאת מגי פגשה את שמואל, שבדיוק שירת בצה"ל. שנתיים לאחר מכן הזוג נישאו והתגוררו בנתניה, שלוש שנים, ולאחר מכן, התגוררו בתל אביב עד היום. למגי ושמואל יש שתי בנות ובן. בתם הבכורה, שגית היא אמא שלי. לבת האמצעית קוראים שלי ולבן הצעיר קוראים זיו.

ילדים 

אמא שלי שגית, הבכורה בין שלושת הילדים של סבא וסבתא שלי, נולדה בשנת 1972. סבתא מספרת שהיאתמיד היא הייתה תלמידה חרוצה ומתמידה.  בשירות הצבאי בצה"ל היא שירתה ביחידה של דובר צה"ל.

אחרי הצבא התחילה ללמוד באוניברסיטה תקשורת וניהול. כיום היא מרצה באוניברסיטה ולומדת לדוקטורט.בשנת 1997 אימי התחתנה עם אבי נתי דינר. הוא גדל והתחנך בחיפה ועבר לגור בתל אביב.  בשנת 1999 נולד אחי הבכור עמית. אני נולדתי בשנת 2003 ואחי הקטן, אסף, נולד בשנת 2010 ואנחנו משפחה של שלושה בנים.
שלושת הנכדים של סבתא מגי.

שלי, בתם השנייה של סבי וסבתי, נולדה בשנת 1975. 3 שנים אחרי שגית, גם היא הייתה תלמידה מצטיינת ושרתה בצבא ביחידת  הממר"ם. היום היא עובדת כמנהלת היי-טק. היא התחתנה עם אורן בשנת 2003. יש להם שלוש בנות, שהן בנות-דודותיי, והן קטנות יותר ממשפחתה של שגית. הגדולה בת 10, האמצעית בת 8 והקטנה בת 4. 
זיו, בן זקוניהם של סבא וסבתא, נולד בשנת 1985, היה ונשאר ילד מחונן. היה 10 שנים בצבא קבע. כיום לומד לתואר שני באוניברסיטת mit, בוסטון. הוא התחתן עם הילה בשנת 2013. 
 
סבי שמואל, השתתף בכל מלחמות ישראל
בנובמבר 1966 התגייס סבי לצבא. בשנת 1967 הוא נלחם במלחמת ששת הימים ביחידת ששמה "הנדסה קרבית". הוא נלחם בגזרה הצפונית בסיני. בקרבות הפריצה לפיתחת רפיח והכניסה לאלעריש.במלחמת ההתשה הוא גם כן השתתף.במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 בחודש אוקטובר,  הוזעק סבי בבוקר יום הכיפורים. הוא היה חובש קרבי, והשתתף בקרבות על גדות תעלת סואץ, במסגרת כוחות שריון.
 
עבור סבתי, מגי, זו הייתה המלחמה הראשונה שהיא חוותה בכל חייה, מכיוון שבבלגיה לא היו יותר מלחמות אחרי מלחמת העולם השנייה.

תמונה 4

תמונה של סבי (שנמצא במרכז), בזמן הרצאה במלחמת יום הכיפורים. סבי בחולות סיני בזמן מלחמת יום הכיפורים.(סבי היה שם במשך 7 חודשים)

מילון

מעברה
מחנה עולים או יישוב קליטה.

ציטוטים

”היה מזג אוויר מאוד חורפי, היה שלג, והם גרו באוהלים. פחות או יותר הכל קפא!“

הקשר הרב דורי