מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הישרדותה של סבתא קטרינה פיוליפ

סבתא קטי
סבתא ודב ביום חתונתם
סיפור חייה של סבתא קטי, וכיצד שרדה את השואה

סבתא רבתא שלי מכונה "קטי", היא נולדה בשנת 17.08.1927 ברומניה בעיירה שנקראת "דאז'" בטרנסילבניה שברומניה בשם קטרינה פיוליפ.

בעיר דאז' חיו ששת אלפים יהודים שומרי דת ומסורת. משפחת פיוליפ הייתה ביניהם והייתה דתית מאוד. האב, יוסף, שמר מצוות אך היה מגולח זקן. הוא היה משכים קום וממהר לבית המדרש להתפלל וללמוד. אחר כך מיהר לחנות שלו, חנות גדולה לטקסטיל שהייתה צמודה לבית. בערב חזר ללמוד ולהתפלל בבית המדרש. לאחר מכן היה מצטרף למשפחתו לארוחת הערב.

האם רחל (על שמה קרויה סבתא שלי – אמה של אמי), ממוצא צ'כוסלובקי, הייתה אישה נמרצת ומשכילה שאהבה ספרות מודרנית ודיברה כמה שפות. היא הייתה דתיה מודרנית, שהתייתמה מאמה בגיל צעיר. לאמה קראו – קתרינה (קריינדל: כתר) ועל שמה קראה לבתה לסבתא רבתא שלי: קטי. סבה של קטי (אבא של אמא שלה), פראנק פיין, גר בצ'כיה. הוא היה איש חביב, משכיל ודתי. הוא התגורר בצמוד לבית הכנסת בו שימש כחזן. סבא יצחק פיוליפ (אבא של אבא שלה) התגורר בסמוך לביתה.

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a7%d7%98%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94
סבתא קטי ביום חתונתה עם סבא דוב

לקטי היה אח קטן, משה ("מוישיקו") שהיה צעיר ממנה בשנה וחצי. הוא למד תורה בחדר מגיל ארבע ולאחר מכן למד בבית ספר למסחר. הוא וקטי היו קרובים מאד.

%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%95
מוישיקו – משה, אח של סבתא

החיים בבית

בבית שמרו על מצוות ומסורת יהודית ודיברו גרמנית. קטיה ואחיה דיברו ביניהם בהונגרית ובבית הספר דיברו ברומנית. קטי דוברת 8-9 שפות. היהודים בדאז' נהגו לקיים מצוות: היו מדליקים נרות, עורכים קידוש והולכים לבית הכנסת בשבת.  הם אכלו מאכלים יהודיים כמו: צ'ונט, דגים, חלות ועוגיות קשות בשם – "אירקיכלך" ושתו יין.

הם חגגו חגים לפי המסורת היהודית: סדר פסח (היה כשר למהדרין ובמצות נגעו רק בלילה הראשון). קטיה ואחיה היו מקבלים בגדי אביב ונעלים חדשים. בשבועות היו מקשטים את הבית בענפים של עץ אגוז. הם היו מניחים אותם על מסגרות התמונות שעל הקירות ועל השידות והבית היה מתמלא בריח טוב של עלים רעננים. בסוכות היו מקשטים את הסוכה ומשחקים בתוכה. היו חגיגות יהודיות כמו: חתונות, בר מצוות ושרו לקבלת השבוע החדש:  "גוט פין אברהם אינד יצחק…" עד היום קטי שרה תפילה זו גם בימי חול.

הבית היה גדול ויפה. הוא היה במרכז העיר. בחצר היה עץ גדול ומרשים. במלחמה השתלטו הנאצים על הבית והקימו בו מטה מרכזי. כיום משמש הבית כמרכז קניות – קניון בו חנויות, מסעדות ובתי קפה. בבית היו המון ספרים – מספרות קודש ועד ספרות מודרנית וחילונית. בני המשפחה נהגו לשבת יחדיו לשתות תה ולשחק בקלפים.

החיים בבית היו טובים. משפחה הייתה עמידה. היו נוסעים לטיולים ולחופשות סקי וקטי נהנתה מחינוך טוב: למדה צילום, אנגלית, צרפתית, פסנתר, ספרות וריקוד. הייתה לה עוזרת שלוותה אותה לבית הספר וסחבה עבורה את ילקוטה. בגדיה נתפרו במיוחד עבורה. עם זאת למדו אותה את עבודות הבית ולא הייתה ילדה מפונקת.

קטי הייתה תלמידה מצטיינת ואושר לה ללמוד בבית הספר (רק ליהודי אחד מתוך 100 נוצרים היה מותר ללמוד). בגיל 13 נתנה שיעורים פרטיים ובכסף השתמשה לקניית ספרים (סוקראטס ופילוסופים אחרים) משום שחיפשה תשובות לשאלות על החיים, המוות, הדת ואלוהים. היא הייתה יפת תואר – גבוהה מאד, צנומה ובעלת עיני תכלת.

%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%98%d7%99
הוריה של סבתא קטי

השינוי

בגיל 17 קטי ומשפחתה הובלו ליער – לגטו. בגטו גרו באהלים. את סבא רבא של (דב נמש ז"ל) פגשה בפעם הראשונה בגטו כאשר טיגנה קציצות עם אמה והוא הגיע בעקבות הריח ואמו נתנה לו קציצה. בתום המלחמה חיכה לה בביתה.

מהגטו פונתה משפחתה ברכבת למחנה ההשמדה – אושוויץ. כל משפחתה ומכרייה נספו במחנה. קטי שרדה. לאחר המלחמה חזרה לדאז'. בתחנת הרכבת חיכו הצעירים ששרדו וביניהם – דב. כעבור חודש התחתנו. סבי היה מזל בעיניה כי אביו ואחיו נצלו והייתה לו משפחה. זה נתן לה בטחון.

העלייה ארצה

בשנת 1948 גורשו דרך בולגריה לקפריסין ומשם עלו באנייה ארצה. תחילה שהו בעתלית – במחנה עולים. אחר כך התגוררו בקיבוץ שריד. ומשם עברו לטבעון. לימים הייתה קטי מורה לאנגלית, חקרה, תרגמה ועבדה בחקר השואה באוניברסיטת חיפה ואלופה בברידג"‘.

והיום…

סבתא רבתא שלי היא אישה חכמה דעתנית ומשכילה, חזקה ולא מוותרת, סקרנית, יסודית ומודרנית. היום בגיל- 90, עדיין שרה במקהלה, משחקת ברידג', מתעדכנת באייפון ובפעילה בפיייסבוק.

תמונה 1

 

הזוית האישית

תום וולון: היה מעניין וחוויתי לשמוע את הסיפור של סבתא רבתא שלי, למדתי דברים חדשים עליה שלא ידעתי קודם. גם סבתא נהנתה לספר לי את הסיפור.

מילון

יהדות רומניה
יהדות רומניה היא קהילה יהודית עתיקה, מפוארת וחשובה. חלקים גדולים ממנה הושמדו בשואה ואחרים עלו לישראל, אך שרידיה קיימים עד ימינו באזור צפון הבלקן, באזור רומניה של היום. בתקופות שונות בהיסטוריה חלקים מרומניה נשלטו על ידי מדינות שונות ואפילו שפת המקום שונתה ויהודי המקום הושפעו בהתאם. ויקיפדיה

אירקיכלך
עוגיות קשות ממוצא רומניה

ציטוטים

”סבתא רבתא שלי היא אישה חכמה דעתנית ומשכילה, חזקה ולא מוותרת.“

הקשר הרב דורי