מאגר סיפורי מורשת

שמי מירה ארויו מסוט, בתם של אסתר ויעקב. נולדתי בשנת 1949 בתל אביב, שנה לאחר קום המדינה. למדתי עיצוב אופנה בוויצו צרפת, סמינר אורט ובשנקר. כיום אני מרצה לאופנה בשנקר. אמי אסתר מסוט גבאי נולדה בעיר חלקידה שביוון בשנת 1923.היא למדה בבית הספר לאופנה, ידעה להכין גזרות ולתפור בגדים.

בשנת 1941 אמי הייתה נערה צעירה כשהגרמנים נכנסו ליוון והתחילו לאסוף את היהודים מבתיהם ולשלוח אותם למחנות השמדה. באותה תקופה נהגו לחגוג את חג הפורים בכך שערכו מסיבות, ומי שקראו לו 'אסתר' ו'מרדכי' נהג להזמין חברים ולעשות מסיבה. באותו חג נערכה מסיבת פורים בבית אמי כשלפתע נכנס קצין גרמני שיכור והתחיל להסתובב במסיבה. כולם פחדו שהוא יתפוס אחת מהבחורות ויקרה משהו לא טוב, אבל לאט לאט הצליחו להוציא אותו מהמסיבה.

בעקבות אותו ערב הבינו היהודים שהמצב מתחיל להיות מסוכן והם החליטו לברוח לכפרים. כל אחד לקח כמה בגדים, סגרו את הבית (שלא חזרו אליו), וברחו לכפר שניקרא קונדודיספוטי, שם הכירו משפחה שהסכימה לתת להם לגור ברפת. סבתא אסתר תפרה בגדים לבנות הכפר ותמורת זה קיבלו אוכל.

יום אחד הגיעה שמועה שהגרמנים באים לאסוף יהודים. שוב אמי ומשפחתה החליטו לברוח להרים כי לשם הגרמנים לא יכלו להגיע. אביה של אמי לא יכול היה ללכת מהר ואמר לילדים: "אתם צעירים תברחו ואני נשאר". אמי, שני אחיה ואמה ברחו להרים. האבא שנשאר בכפר נתפס עם עוד משפחה וששת ילדיה הקטנים, כולם נשלחו לאושוויץ.

תעודת עלייה לארץ משנת 1944: אמי אסתר, אחיה מרדכי וסבתא קלרה

כשהיו בהרים אמי ירדה מידי פעם עם אחיה הצעיר שהיה בן 15 לכפר שניקרא סטני, שם הם הלכו מבית לבית כדי לשאול אם צריך לתפור משהוא ותמורת זה קיבלו לחם. יום אחד אמי ירדה עם אחיה חיים לכפר. באותו יום אחיה אמר לאמי "חכי פה, אני אלך לשאול מי צריך לתפור משהו ואת תחכי פה, כי אם יתפסו אותי לפחות את תנצלי." וכך היה, משהו הלשין עליו ותפסו אותו. אמי חיכתה כל היום וראתה שהוא לא מגיע והחליטה לחזור להר, היכן שאימה ועוד אח הסתתרו. למחרת הם קיבלו פתק מחיים בו נאמר "אם לא תרדו לכפר יהרגו אותי".

האח הגדול מרדכי החליט להמשיך לברוח והם הצטרפו לפרטיזנים שעזרו להם לברוח לכיוון הים, שם היו נציגים מהסוכנות שעזרו להם לעלות על סירות. אסור היה לקחת שום דבר. הם שטו לטורקיה היו כמה ימים, משם הם נסעו במשאיות דרך לבנון לראש הנקרה ומשם לתל אביב לבית עולים שניקרא "בית הדר".

אמי ואחיה מרדכי ושרה הבת דודה בארץ, לאחר המלחמה

אמי הייתה גאה ואהבה את ארץ ישראל. אמי התחתנה עם אבי יעקב ונולדו להם שני ילדים: שמואל ומירה. היא זכתה לשבעה נכדים ואחד עשר נינים, וכל הזמן אמרה שהקימה משפחתה לתפארת. ובזאת נצחה את הגרמנים.

אמי ואחיה הצעיר חיים בארץ לאחר המלחמה

הורי אסתר ויעקב אחרי נישואיהם בשנת 1949

הזוית האישית

סבתא מירה: מאוד נהניתי בפרויקט הקשר הרב דורי. התרגשתי בכל פגישה לספר את הסיפור ולהעלות זיכרונות מהעבר.

הנכדה נועה: נהניתי להיפגש עם סבתא כל שבוע והקשיב לסיפורים ולשמוע על העבר של המשפחה.