מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

היסטוריה משפחתית מרוסיה לישראל

מוני ואשתו בחתונתם
מפיל אתא 1922
מפעל אתא והמלחמה על חיפה

ההיסטוריה המשפחתית מתחילה בעיר בשם חרסון באוקראינה-רוסיה.

סבי שהיה סנדלר, היה ציוני עבר הכשרה בוילנה במשך שנה ושנת 1922 עלה לפלשתינה, עם אשתו ובתו בת הארבע שהיא אמי. התחיל את עבודתו כסנדלר בחיפה. במהלך התקופה הערבים שרפו את ביתו שבו עבד פעמיים, הוא לא נשבר והמשיך להתקדם והצליח לפתוח סנדלריה עם כ-15 עובדים חלקם ערבים וחלקם עולים חדשים.

זו התחלה של משפחתי בישראל. אחד הדברים שזכורים לי כנקודה שאין אני יכול לשכוח ויום אישור האו"ם על הקמת מדינת ישראל. סבי העיר אותי בחצות הלילה לקח אותי למרכז העיר חיפה (בית הקרנות) שבו הייתה שמחה וריקודים, ואז אמר לי:

"תמיד תזכור את הרגע הזה שהוא רגע היסטורי ולא רבים זכו להיות בו".

מבחינתי רגע זה הוא תחילתה של מדינת ישראל.

אבי שנולד בפולין בגבול אוקראינה, עזב את העיירה בה נולד ועבר לגור בברלין, גרמניה, הוא גר אצל אחיו ובשנת 1933 כאשר התחילו לובשי המדים החומים של המפלגה הנאצית להיטפל ליהודים, הוא נקלע למריבה איתם וכאשר חזר הביתה אמר לו אחיו: "מיד עליך לעזוב את גרמניה, היות ויחפשו אותך ויאסרו אותך", ואכן לאחר כמה ימים אבי קיבל סרטיפיקט (אישור עליה) והגיע לפלשתינה ולמזלו בזכות הריב עם הנאצים נשאר בחיים.

במלחמת העצמאות המשפחה המשיכה לגור בשכונת הדר בחיפה וזכור לי הרגע של המלחמה על כיבוש חיפה אבי חזר הביתה וסיפר שהיה שותף בגלגול חביות נפץ לכיוון העיר התחתית שבא גרו בעיקר האוכלוסייה הערבית, אני ששמעתי את הפיצוצים חשבתי שזה ברקים לקראת גשם. ואכן חלק גדול של האוכלוסייה הערבית עזבו את העיר, אבל חלק נשאר וגר עד היום בעיר.

תמונה 1
עזיבת הערבים את חיפה

החלק השני שארצה להתייחס אליו הוא השאיפה של ציונים באירופה לעלות לפלשתינה ולפתח את התעשייה המקומית. אחד מהאנשים היה הנס מולר שהיה תעשיין טקסטיל בצ'כיה, הוא ובן דודו החליטו על העברת המפעל על כל מכונות הייצור וגם את האנשים המרכזיים שיוכלו לתפעל את המערכת. לא רק שהעלה אותם אלה דאג גם לבנות להם מגורים, חדרי אוכל. הם היו הבסיס עליו הייתה בנויה אתא שהעסיקה בזמן השיא למעלה מ-3000 עובדים. המפעל התפתח והקים תת-מפעלים בכל רחבי הארץ (נצרת, טבריה, כורדני, כרמיאל). לצערי אחרי כל הרצונות וההשקעות הגדולות שהיו, העולם השתנה וכל מוצרי הטקסטיל מהארצות המתפתחות הן במזרח והן בדרום אמריקה הביאו את תעשיית הטקסטיל בארץ למצב של סגירה. ואכן גם חברת אתא לא קיימת היום.

תמונה 2
מפעל אתא בשנת 1922

הזוית האישית

ניר אשכנזי: התעניינתי מאוד בסיפור של מוני מכיוון שהוא סיפר על דברים שלא ידעתי לפני כן.

מילון

סרטיפיקט
אישור עליה

ציטוטים

”תמיד תזכור את הרגע הזה, שהוא רגע היסטורי“

הקשר הרב דורי