מאגר סיפורי מורשת

בהתחלה, גרנו בחדר קטן, בלי מטבח, ביפו. שנינו מצאנו עבודה. חנניה היה ספר ואני הייתי תופרת. אחר כך, גרתי שנתיים עם בעלי בליוונסקי תל אביב. שם ילדתי את ביתי הגדולה חנה שנולדה בשנת 1956.

אחריי שנתיים עברנו לגור בקריית שלום, שגם היא שכונה בתל אביב, יותר קרובה לחולון. שם ילדתי את שני ילדי האמצעיים דוד ואורנה. דוד נולד בשנת 1960 ואורנה נולדה בשנת 1962.

כשאורנה הייתה בת שלוש, עברנו לעיר חולון, ושם אחרי חמש שנים, ילדתי את שי, הילד הכי קטן שלי, שנולד בשנת1967.

איך הרגשתי כשילדיי נולדו?

כשחנה, בתי הגדולה, נולדה הרגשתי שמחה שפתאום אני אימא. בלילה כשישנתי מכל ציוץ קטן הייתי מתעוררת. לא הייתי שומעת כלום לפני שהיא נולדה, וכשהיא נולדה, כשהיא הייתה בוכה הייתי ישר קמה על הרגליים ומרגיעה אותה.כשכל הילדים שלי נולדו הרגשתי שמחה ואהבה אליהם.

איך הרגשתי כשמשפחתי באה לישראל?

כששאר בני המשפחה באו לישראל הרגשתי שמחה והתרגשות. הם באו מלבנון בשנת 1968, ואני התרגשתי כי לא ראיתי אותם משנת 1950.

אימא של רינה

כשנכדתי הראשונה רינת נולדה הייתי בת 42 והרגשתי שמחה ענקית. כשהיא נולדה, אני הבאתי אותה מבית החולים ביום הנשואים שלי וכשיצאתי מבית החולים עם רינת ביד אמרתי: יש מתנה יותר גדולה מנכדה ביום הנישואים?

בבת מצווה של רינת, הנכדה הבכורה

איך הרגשתי כששמעתי על זה שאני הולכת לקשר הרב דורי?

כששמעתי שאני הולכת לקשר הרב דורי הרגשתי שמחה שאני הולכת ללמוד משהו חדש ונכדתי האחרונה תהיה איתי מפני שזה בבית הספר שלה והיא תשב איתי ותלמד אותי מלא דברים על מחשבים, שזה המשהו החדש שאני לומדת בפרויקט זה.