מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישוב ״רמת צבי״ בעמק יזרעאל, הייתה לי ילדות טובה מאוד, עם המון חברים.

"רָמַת צְבִי הוא מושב ברמת יששכר (בין עפולה לבית שאן), השייך למועצה אזורית הגלבוע. הוקם בשנת 1942 על ידי צעירים יוצאי אירופה חברי ארגון הגליל". (ויקיפדיה). ״רמת צבי״ הוא מושב עובדים, אשר לכל חבר יש את המשק הפרטי שלו, כמו רפתות, לולים, וגידולי שדה. במושב שיתופי הכל במשותף כמו בקיבוץ מתחלקים בדברים ולרוב אין ״משק״ פרטי.

להורי היה משק קטן במושב, מאחורי בית המגורים היה לנו שטח של חצר, עם רפת קטנה, וכמה פרות שאימי טיפלה בהם. אמי חלבה את הפרות ביד. בזמני לא היו מכונות חליבה, כך שחלבו ביד. היה לנו גם לול תרנגולות, ובלול אני טיפלתי בתור ילדה, חילקתי תערובת ומילאתי מים.

בקיץ היה מאוד חם בעמק יזרעאל כך שהיינו צריכים לשים ממטרות על גג הלול ולהשפריץ מים כדי לצנן את הלול מהחום הרב בכדי שהתרנגולות לא ימותו. בשבתות בבוקר הייתה הסעה במשאית לסחנה, שבת אחת ל״סחנה״ ושבת ארחת ל״מעיין חרוד״. כל ילדי המושב וההורים היינו נוסעים במשאית, מפני שלרוב האנשים לא היה רכב פרטי.

בילדותי עם הכלב הראשון שלי 

בגיל 12 חגגתי את בת המצווה בצורה הכי צנועה, היה במושב מועדון הנקרא ״בית מונסקי״ ושם חגגו מסיבות. המסיבה הייתה רק לילדים, קיבלתי שעון לראשונה וזאת הייתה התרגשות גדולה מאוד.

היינו מתאספים כמה ילדים על יד המחלבה של הכפר, ומשחקים ב״חמור חדש״, ״גולות״, ״דודס״, ״1-2-3 דג מלוח״ ״חבל״ ו״קלאס״ וכך היינו מעבירים את אחר הצהריים עד הערב. התחביב שלי היה לאסוף כל מיני דברים כמו בולים, זהבים, בובות מארצות, קופסאות גפרורים, בקבוקי בושם ועוד כל מיני אוספים כאלה.

היינו חוגגים את כל החגים עם המשפחה ולפעמים עם השכנים. בחגי תשרי היינו הולכים לבית הכנסת. המפגש בבית הכנסת היה יותר חברתי מאשר דתי מבחינת הילדים. ביום כיפור היינו מזמינים חברים ואמא הייתה מכינה ביצים קשות וקציצות ואנחנו הילדים לא היינו צמים אז היינו ״גונבים״ קצת מהאוכל שבמקרר.

בתור ילדה לא הייתי עצמאית, היינו הולכים רק עם ההורים למקומות, וכיום הילדים הולכים לבד לאן שרוצים, סרטים ופעילויות היה רק בישוב. לא היה לנו את כל הטכנולוגיה אבל היה לנו תרבות עשירה בחברים, מפגשים, משחקים, טיולים. הנוף בעמק יזרעאל: שדות ירוקים, ראינו את הר התבור מצד אחד ומהצד השני את הגלבוע והייתה את ה״גבעה הכחולה״ שנקראה כך בגלל התורמוסים שפרחו לקראת חודש מרץ, בעיקרון הכל היה ירוק ופורח.

הזוית האישית

שרה פלס: חווית המפגשים בין הדור הצעיר לבין הדור הוותיק הייתה מרגשת מאוד הפער בין הדור הצעיר לדור הוותיק הוא גדול מאוד ובכל זאת היה מאוד מעניין ואני חושבת שזה מאוד חשוב להמשיך את המפגשים בין הדורות ולהמשיך ללמוד אחד מהשני.