מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים לוין. נולדתי בתל אביב בתאריך 26.10.1928. הוריי, מאיר והינדה, עלו לארץ בראשית שנות ה-20. הם היו חלוצים שהגיעו לארץ ישראל כדי "לבנות ולהיבנות בה". הם קנו חלקת אדמה ברמת גן וגידלו בה תות שדה.

הייתה זו עבודה קשה ומכיוון שהיו חסרי ידע בתחום זה, הם לא תמיד ראו פרי בעמלם. רמת גן הייתה מושבה קטנה ורבים מתושביה עסקו בגידולי מטעים, גני ירק ועוד… אני גדלתי בצריף. ליד ביתנו היה עץ תות שענפיו כיסו חלק מהגג. היינו מטפסים על העץ, קוטפים תותים ומבלים שעות על ענפיו. הייתי ילדה שמחה תמיד, מתרוצצת יחפה בשדות עם חברותיי ועם אחיותיי. זכור לי ששיחקנו בתופסת, בקלאס, בחמש אבנים, בקפיצה בחבל, במחבואים, במחניים ועוד.

אף על פי שהקשבתי להוריי, הייתי מרדנית והתעקשתי לעיתים לעשות כרצוני. למדתי בביה"ס העממי ברמת גן שהיה מרוחק מביתנו ואליו היינו מגיעים בתחבורה ציבורית. השיעורים האהובים עליי ביותר היו עברית ותנ"ך. מרגע שלמדתי לקרוא נחשפתי לעולם קסום רחוק מהמציאות שלי: במשך ימים שלמים הייתי מבלה בקריאה. זכור לי במיוחד הטיול שלנו בכיתה ו' לירושלים. הייתה זו הפעם הראשונה שראיתי את הכותל המערבי. אני זוכרת את הביקור שלנו במוסד לעיוורים שהשאיר עליי רושם מטלטל. כמו כן, כשלמדתי בתיכון "אוהל שם" ברמת גן זכור לי במיוחד הרגע בו במהלך טיול לצפון האוטובוס יצא מפיתול ונגלתה לי הכנרת הכחולה, זו הייתה כמו מכת יופי שליוותה אותי שנים.

אהבתי את הלימודים וחלק גדול מזמני העברתי בלמידה אני זוכרת את הימים לפני בחינות הבגרות. את המתח ואת ההתרגשות והתקווה שאעבור את הבחינות. ואמנם עברתי את הבחינות בהצלחה. עם סיום לימודיי התנדבתי עם עוד שתי חברות מהכיתה לשנת שירות בקיבוץ.

הזוית האישית

מרים ואמיר: מאוד נהנינו להשתתף בפעילות תכנית הקשר הרב דורי מכיוון שגילינו הרבה דברים שלא ידענו אחד על השנייה.