מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הילדות של סבתא אסתר פרג'י

אני וסבתי שנה שעברה אחרי טקס בבית הספר.
סבתי ומצידה אחותה הגדולה סוזן.
הסיפור יספר על הילדות של סבתי בטורקיה

שלום שמי ליאן בכר מכיתה ו1 מבית ספר ניצנים תל אביב במסגרת תכנית הקשר רב דורי, סבתי סיפרה לי על ילדותיה בטורקיה, על  תקופת ילדותה עד לגיל בגרותה.

סבתא מספרת:

שלום שמי אסתר פרגי (ישי) נולדתי בתאריך,  21.4.1949 באיסטנבול שבטורקיה אני בת לרבקה ופנחס ישי ויש לי 2 אחיות סוזן ושרה בביתי דיברנו כמה שפות: טורקית ספרדית וארמית. בביתי היה תמיד אווירה שלווה ונעימה מצבנו הכלכלי היה טוב מאוד גרנו בבית מאוד גדול עם סבי וסבתי.

גרנו בשכונה מאוד נחמדה שבה גרו הרבה ילדים בגילי היינו משחקים איתם מתחת לבית קלאס, חישוק (הולה הופ) וחבל קפיצה ובנוסף הייתי גם רוקדת עם החברות שלי בגלל שזה היה התחביב שלי.

להיות ילדה יהודייה בטורקיה זה קשה מכיוון שהייתה אנטישמיות לא בבתי הספר אבל כן ברחוב ובמקומות ציבורים. אירוע שהיה משעמותי שקרה שהייתי ילדה – הוא המהפכה. הייתי בת 6 ממש לפני שעליתי לכיתה א 'היה מהפכה נגד היהודים והנוצרים בטורקיה.

הטורקים באו בהמוניהם לבתים של היהודים והנוצרים ולשכונה בה גדלתי וזרקו אבנים ומקלות הרגשתי מאוד מפוחדת, חשבתי: "מה יקרה אם המהפכה? האם יפגעו במשפחתי? משהו יקרא לי?" שאלתי את אחותי סוזן למה הם עושים זאת? והיא ענתה לי: "הטורקים רוצים לכבוש את קפריסין ובגלל שהם שונאים את היהודים הם מנצלים את ההזדמנות בשביל לתקוף את היהודים" פחדתי ודאגתי לאחר מכן הם גירשו את היוונים ואת חלק מהיהודים ליוון ולארץ ישראל.

בטורקיה לא היה גנים אבל בכל זאת עלינו לבית הספר היסודי בגיל 6 כמו בארץ בית הספר היסודי היה נמשך 5 שנים לבית הספר היסודי שלי קראו "טאקסים". הוא היה בית ספר מקומי. אני זוכרת מבית הספר את האנטישמיות מצד המורים בעיקר לא היו לי חוויות מיוחדות מבית הספר בגלל שלא הרגשתי שייכת.

החטיבה הייתה גם חטיבה מקומית שבה היה הרוב יהודי היו גם מדתות שונות (נצרות, איסלאם) אבל בחטיבה לא הייתה גזענות מבחינה חברתית היה לי הכי קל בחטיבה מכיוון שהרוב היו מהדת שלי והיה לי יותר קל לתקשר איתן החוויה הכי טובה שהייתה לי בחטיבה היא השיעורים בצרפתית מכיוון שהם היו שונים ומעניינים.

התיכון שלי גם היה מקומי ושמו היה "שישליק קולג'" בתיכון לא היה אף יהודי מלבדי ומלבד עוד מישהו ששמו דוד, למרות שהיינו רק שנינו לא הייתה אנטישמיות. זה היה מאוד מוזר להיות היהודייה היחידה בבית הספר וגם הייתי צריכה למצוא חברות חדשות בגלל שלא היו בנות יהודיות הייתי צריכה להכיר חברות חדשות אף אחת מהן לא יהודייה זה גרם לי לדעת לקבל את השונה ולא לשפוט על פי דת צבע גזע או מין.

בטורקיה רק בנים מתגייסים לצבא ולכן לא יכולתי להתגייס, לא רציתי ללמוד לתואר בגיל הזה מכיוון שחשבתי שזה מוקדם מידי. לאחר שנה כשהייתי בת 19 הכרתי הכרתי את סבא, לאחר שלוש שנים התחתנו והחלטנו לעלות לארץ ישראל, רצינו לעלות לישראל בגלל שהמצב בטורקיה לא היה טוב ועדיין היה אנטישמיות. עלינו לארץ בתאריך 10.1.1971 כאשר הייתי בת 21 עלינו לארץ במטוס. חצי שנה לאחר שעלינו לארץ נכנסתי להריון וילדתי את בני הבכור. זו הייתה תקופת ילדותי עד לבגרותי.

הזוית האישית

ליאן: החוויה שלי הייתה מאוד מהנה נהנתי לשבת ולדבר עם סבתי ולהקשיב לסיפורים המרתקים של ילדותה.

מילון

אנטישמיות
אנטישמיות היא שנאה כלפי הדת היהודית

ציטוטים

”"היה קשה להיות יהודייה בבית הספר, היה אנטישמיות מצד המורים"“

הקשר הרב דורי