מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הילדות של סבא הצבר בתל אביב

סבא מתי והנכד יונתן
הבית בתל אביב בו גרנו
ילדות בתל אביבי שלפני קום המדינה

הורי עלו לארץ בשנת 1930 אני נולדתי בתל אביב בשנת 1943 כלומר 5 שנים לפני קום המדינה.
תקופה זאת נקראת תקופת המעברות. מפני שהמדינה קלטה עליה גדולה מאוד ולא היה אפשרות לספק להם דיור ואת שאר הצרכים. משפחתי התגוררה בדירה בת שלושה חדרים בתל אביב שחולקה בין שלוש משפחות (חדר לכל משפחה). אחד האירועים אשר נצרב בזיכרון ילדותי היה במלחמת השחרור בה נפל בן-דודה של אמי בשער הגיא בפריצה לירושלים. חווית אבל זו שמין הסתם חוו אותה משפחות רבות באותה תקופה.
לאורך השנים נוכחתי לדעת שחוויה זו נתנה לי זווית ראיה נוספת על החיים.
 
האווירה באותה תקופה הייתה מאוד משפחתית מכמה וכמה סיבות, צפיפות המגורים, שותפות הגורל של החיים במחסור והמלחמה של העם ששב לארצו. למרות הקשיים הייתה לי ילדות נפלאה מפני שלכל חברי ילדותי ניהלו אותה רמת חיים, ובנוסף הרחוב שימש כמגרש משחקים, מועדון נוער וכד' דבר שפיתח את הדימיון בהמצאת ויצירת משחקים  צעצועים ופעילויות חברתיות.
 
היינו שש נפשות בחדר אחד ששימש עבורנו גם חדר שינה, גם חדר אורחים וגם חדר ילדים, לעיתים אפילו שימש כחדר רחצה, נמנעה מכל אחד מבני המשפחה כל סוג של פרטיות. מטבע הדברים למדנו להסתדר ביחד למרות האופי השונה של האחים. כמובן שכל אחד ניסה לתפוס מקום בכיר במשפחה כשלגדולים היה יתרון הגיל.
 
הקנטות היו בשפע ולוו בשמות גנאי לי למשל קראו קרוקודיל, ליוסי אחי קראו כושי, לצפורה קראו פישונה, (בגלל שלעיתים הייתה דולפת בשנתה) ולשושנה פיספיסוק, שם שניתן לה על היותה איטית במיוחד.
לסיכום הייתה לי ילדות נפלאה, ויש לי זיכרונות רבים ונעימים מתקופת ילדותי.
תודה שקראתם
יונתן ומתי רבי  

מילון

שער הגיא
בערבית באב אל-וואד, הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא. כביש 1 ממשיך משער הגיא מזרחה לכוון ירושלים לאורך של כ-6 קילומטרים בעמק צר באפיק נחל הנקרא "נחל נחשון" עד לאזור שואבה.

ציטוטים

”היינו שש נפשות בחדר אחד ששימש עבורנו חדר שינה, חדר אורחים וחדר ילדים“

הקשר הרב דורי