מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיים

אני ילידת בגדד שבעירק. משפחתי הייתה מעורבת במחתרת הציונית והיו פעילים מאד. השלטון גילה את המחתרת הציונית ומי שניתפס דינו היה תליה. מסיבה זו, האחים שלי הבוגרים הוברחו לפרס על ידי המחתרת למחנה עולים שהקימו הפעילים בארץ ישראל. זה היה מקום בטוח ומשם עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ.

הורי ושני אחי עלינו ארצה ב-1951 כאשר השלטון אישר לנו. מאד שמחתי לעלות לארץ וניסיתי להתאקלם כמה שיותר מהר בירושלים. מיד התחלנו ללמוד בבית הספר גאולים שבירושלים. מהר מאד קלטנו את השפה והשתתפנו בפעילות בת הספר ורכשנו הרבה חברים, חלקם עד היום  בקשר חברי עמי.

עם סיום הלימודים התגייסתי לצבא בפיקוד דרום. השירות בצבא היה קשה מאד כי לא היו תנאים מינימלים והיה קור נוראי. בנוסף המרחק הגיאוגרפי להגיע לבית בירושלים היה מסובך ולא מסודר. עם סיום השירות הצבאי הלכתי לעבוד במשרד התחבורה. בשנת 1962 עברנו לגור בתל אביב והתחלתי לעבוד בבנק.

בשנת 1963 נשיאתי לבעלי יצחק שמשי ז"ל. בשנת 1965,1966,1971 נולדו ילדי אופיר, דרור, רינת. אני התמסרתי לגידול הילדים ולדאוג לרווחת המשפחה עד עצם היום הזה

ילדי נישאו ולהם ילדים ואני התברכתי ב- 12 נכדים שהם הלב הפועם ואהבת חיי.

הזוית האישית

יפה שמשי: שלושה מנכדי משרתים בגאווה בצבא הגנה לישראל.

אייל שמשי: אני וסבתא שלי בתכנית הקשר הרב דורי.