מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה אגוזי, נולדתי בשנת 1942 בעיר ירושלים, בבית החולים הדסה על הר הצופים. אני ילדה חמישית במשפחה, אחרי נולדה עוד בת אחת, בסה"כ אנחנו שישה אחים: ארבע בנות ושני בנים.

גרנו בירושלים בשכונת מזכרת משה, השכונה נמצאת מול שוק מחנה יהודה, שהוא שוק מאוד מפורסם בירושלים, ומאוד יפה. השכונה שלנו בנויה כמלבן, ויש בה ארבע כניסות/יציאות, מסביב בתי מגורים ובאמצע יש מגרש משחקים לילדים ומועדון בו אפשר לשחק משחקים יותר שקטים ולשוחח. אחת הכניסות/יציאות מובילה לשוק מחנה יהודה. רוב הבתים הם בתוך חצר פנימית שנכנסים אליה ממגרש המשחקים. בחצר שלנו גרו שמונה משפחות עם ילדים, אנחנו גרנו בקומה שנייה.

הבית שלי בירושלים

בתקופה ההיא לא היו מים בברזים (בגלל המצור), הייתה באר בחצר וכל יום היו עומדים בתור כדי לקבל מים. ההורים או אחד האחים הגדולים שלי היו מביאים מים בדליים מהבאר, ואימא הייתה מחממת את המים כדי לרחוץ אותנו. התקופה הייתה לפני מלחמת העצמאות (לפני קום המדינה), מדי פעם היו תקיפות של הערבים מול העיר והיו אזעקות, אז היינו יורדים מהבית שלנו לשכנים שגרו בקומת קרקע. לפעמים ביום ולפעמים בלילה. אז כמובן ישנו אצלם על הרצפה, בחושך (אסור היה להדליק אור בזמן אזעקות). כך היינו מדי פעם משחקים בחצר – ואז פתאום הייתה אזעקה, מיד היינו נכנסים לחצרות לאחת מדירות הקרקע ונשכבים על הרצפה.

סבא שלי היה אחראי על המוכרים (הירקנים) בשוק מחנה יהודה (סבא היה העוזר של ולרו, שהיה אחד מעשירי העיר) ומדי פעם היה מביא לנו ירקות ומצרכים מהשוק. היה לו חמור שאתו הוא היה מסתובב בשוק ובכל ירושלים. ביום הכרזת המדינה כולם צעדו ושמחו, רקדו והשתוללו בעיר (אני הייתי בת חמש וחצי ואני זוכרת היטב את הריקודים והשמחה), סבא שלי רכב על החמור עם דגל ישראל ברחבי העיר, והניף אותו על גג בית הסוכנות היהודית בירושלים.

סבא שלי חוגג את הכרזת המדינה

כשהייתי בת שש, עליתי לכיתה א' לבית הספר שנקרא מיס לאנדו. ביה"ס שהיה של האנגלים. בכיתה ב' כבר עזבנו את ירושלים לקריות – אבא שלי היה שוטר וכל פעם העבירו אותו למקום אחר, וכך נדדנו בארץ. מהקריות העבירו את אבא שלי לחיפה, כשהייתי בכיתה ד' העבירו אותו למשטרת זכרון יעקב, שם למדתי עד כיתה ח'. מכיוון שבזיכרון יעקב לא היה תיכון, כשהגעתי לכיתה ט' עברתי ללמוד בבית ספר ויצו בחיפה, שם למדתי תפירה. גרתי אצל אחותי הגדולה שהתגוררה בחיפה עם בעלה. המשפחה שלי נשארה בזיכרון יעקב. כשהייתי בכיתה יא', אחותי השתחררה מהצבא ועברה לגור באיילת השחר עם חבר שלה, אז החלטתי לעבור לגור באיילת השחר ושם סיימתי את כיתה יב'. באיילת השחר הכרתי את גבי, התגייסתי לצבא למספר חודשים ואז התחתנו. נולדו לנו חמישה ילדים. אימא של נועם היא בתנו השלישית.

הזוית האישית

סבתא שרה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה נועם. התכנית נערכה בבית הספר מבוא הגליל באיילת השחר, התשע"ט.