מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר פרץ, נולדתי בשנת 1950 בקזבלנקה שבמרוקו. עלינו לארץ בשנת 1956.

הגעתי ארצה, בשנת 1956, כשהייתי בגיל שש וישר נכנסתי ישר לכיתה א'.  כשעלינו לארץ העבירו אותנו למעברה בשדרות. מעברת גבים דורות – צורפה לשדרות בשנת 1955.

 מעברה

"מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית"

חיים במעברה (ויקיפדיה)

.

לאחר תקופה העבירו אותנו  מהצריפים לבתי קבע. שנתיים גרנו בשדרות, אחרי שנתיים בשדרות עברנו לישוב נוף ים, שכונה בהרצליה, הנמצאת ברצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף היא חלקה המערבי של העיר, בה נמצאת השכונה "נוף ים".

סבתי אסתר בכתה ו'

בשכונת נוף ים, למדתי ושם סיימתי ביה"ס יסודי עד כיתה ח'. בנוף ים הייתי חברה בתנועת הנוער "צופים" וגם התנדבתי בפעולות שונות כמו: זהירות בדרכים וכדומה. אחרי כיתה ח' עברתי  לגור ביפו.  לצבא לא התגייסתי, קיבלתי פטור מהצבא בגלל שאני דתייה. מאחר ולא התגייסתי , התחלתי לעבוד בגיל צעיר, עבדתי ביצור נעליים.

תעודת מתנדב שלי בפעילות "זהירות בדרכים", בבית הספר "נוף ים"

הזוית האישית

סבתא אסתר פרץ: נהנתי מאוד לעבוד עם נכדי הראל פרץ.

הראל: היה  לי כיף לעבוד עם סבתא ולמדתי עליה המון מכל הסיפורים שהיא סיפרה לי.