מאגר סיפורי מורשת

ראיון עם סבא לקשר הרב דורי-הילדות שלי

מאת: ג'יימי גורביץ' ואלקן לוי

אני נולדתי ב-29.3.1943 בפרסטון, עיירה קטנה בצפון מערב אנגליה, בין שתי הערים הגדולות מנצ'סטר וליברפול. אבי רפאל לוי היה החזן והשוחט של הקהילה היהודית שם, ואמי סיליה לוי הייתה בתו של הרב אלחנן גמזו וגידלה אותי בבית.

כמה זיכרונות מהתקופה שגרתי בפרסטון: שהלכתי לשתות לימונדה עם אבי, ששיחקתי במטבח עם פקקי בקבוקים וגם כשאבי קיבל תואר שני. אני גם זוכר שעשיתי בדיקת חמץ עם אבי בביתי בשנת 1946. מכיוון שעזבתי את פרסטון בגיל 3 וחצי אני לא ממש זוכר הרבה משהותי שם.

זיכרונות מלונדון: כשהייתי בן 3 עברתי ללונדון. אני לא ממש זוכר הרבה מהמעבר באוגוסט  1946 מכיוון שהייתי בן 3 וחצי, אך אני זוכר שבשבת הראשונה הוריי הלכו לבית הכנסת החדש ואני הלכתי לסבא וסבתא. למחרת, דודי לקח אותי ברכבת התחתית שמאוד התרגשתי ממנה, כדי לפגוש את הוריי בדירתנו החדשה. לאחר זמן קצר הלכתי לגן Norland לשנתיים ואחרי זה הלכתי לבית הספר Norland Place. הגעתי לשם באוטובוס דו קומתי ומאוד נהניתי מזה. כשהייתי בן 8 עברתי מבחן קבלה לבית ספר פרטי הנקרא Colet Court (שכיום קוראים לו St. Paul’s Jr School) והתקבלתי אליו. היו לי כמה חברים. לדוגמה, מעבר לכביש גרו שני אחים בשם אדריאן והנרי. אדריאן מתה לא מזמן אך אני עדיין שומר על קשר עם הנרי. למרות זאת הייתי די בודד מכיוון שלא היו לי אחים או אחיות ולא היו הרבה ילדים יהודיים באזור. אני מאוד אהבתי לרכב בתוך הייד פארק על האופניים שהוריי קנו לי והייתי רוכב שם שעות. הייתי גם הולך למוזיאון לונדון, שם נהייתי ידידותי עם הצוות והם הראו לי דברים שלא הוצגו בפומבי.

זיכרונות מבר המצווה: היה לי בר-מצווה ב-10.3.1956 וקראתי את הפרשיות ויקהל ופקודי שאבי לימד אותי. אלה היו אותן הפרשיות של בר המצווה של סבי. אני זוכר שכל משפחתי באו מסקוטלנד והרב הראשי של אנגליה בא וקרא לי את הדרשה. אני זוכר שהרברט סמואל (שעל שמו יש כמה רחובות) דיבר בבר המצווה שלי, ונתן לי את אחד מספריו עם חתימה שלו. ביום לאחר מכן הייתה מסיבה וקיבלתי הרבה מתנות נחמדות כגון ספרים ועטים, וחלקם אצלי עד היום. המתנה מסבא וסבתא שלי היו תפילין, שאני משתמש בהם עד יום זה.

לימודים וצבא: ביולי 1956 גמרתי את St. Pauls Jr. School ועברתי ל-St. Pauls School. מקצועות החובה שם היו אנגלית, ספרות אנגלית, צרפתית, מתמטיקה, היסטוריה וגאוגרפיה. היה גם אפשר לבחור ללמוד את המקצועות יוונית ולטינית, גרמנית או מדעים. אני בחרתי ביוונית ולטינית ואני מתחרט על כך שלא בחרתי בגרמנית. היו גם ענפי ספורט שהיו רוגבי, שאותו שנאתי, וקריקט שדי אהבתי. לאחר מכן גיליתי את הסייף שמאוד אהבתי, וכל יום רביעי אחר הצהריים הייתי מסייף. בימי שני היה אפשר לבחור פעילויות מיוחדות ואני בחרתי בצבא, ואחרי שנה התמחיתי בחיל האוויר. למדנו שם את תאוריית הטיסה ומאוד נהניתי שם. הפעם הראשונה שטסתי היה באווירון של חיל האוויר. אני גם זוכר שפעם אחת טסתי עם טייס ואז הוא נתן לי להטיס את המטוס.

בגיל 15 עשיתי 3 יחידות בכל המקצועות ובגיל 17 עשיתי 5 יחידות בלטינית, היסטוריה ואנגלית. בית הספר נוסד בשנת 1509 ואני זוכר שבשנת 1959 בית הספר חגג 450 שנה. המלכה באה לבקר ונתנה עוד יום חופש לתלמידים. אחד מהתלמידים הישנים היה רמטכ"ל מונטגומרי שהיה ראש הצבא של D-Day בשנת 1944, והוא ביקר בבית הספר.

סיימתי את בית הספר ביולי 1960 ואני זוכר שיום לפני זה עברתי את מבחן הנהיגה שלי, אז אני נסעתי לבית הספר במכונית, משהו מיוחד ומרגש. בערך חודש אחרי שסיימתי את בית הספר התחלתי ללכת לישיבה בחלק של לונדון שדומה למאה שערים. זה היה מאוד שונה מבית הספר ומאוד אהבתי את זה. למדתי שם גמרא והלכות, והכרתי שם חברים מאוד טובים שאני עדיין בקשר איתם כיום. אחרי הישיבה נסעתי בפעם הראשונה בחיי לישראל וביקרתי שם משפחה. גם הייתי באולפן עקיבא בנתניה ולמדתי שם עברית לחודש ימים.

לסיום ,הנה שני זיכרונות מהילדות שלי:  אני זוכר את ההכתרה של המלכה אליזבת' השנייה ב-1953. באו חיילים מכל קצוות האימפריה הבריטית להכתרה והם הקימו מחנות בפארק קרוב לבית. אני רכבתי שם באופניים עד שסגרו את המתחם לציבור, ודיברתי עם חיילים מקנדה והודו בעיקר. אני ומשפחתי הלכנו לחבר של אבי שגר ברחוב שהמלכה עברה בו לאחר ההכתרה. ראינו את ההכתרה בטלוויזיה ואז צפינו בה מהמרפסת. המלכה הייתה בעגלת זהב עם הכתר על ראשה, והייתה מלווה בשיירה גדולה של אלפי חיילים מכל האימפריה הבריטית. בנוסף, בגיל 15 חבר שלי המליץ לי על תנועת נוער יהודית ללימוד ולחברה. מאוד נהניתי שם ולמדתי הרבה. יש לי עדיין חברים משם ואני שומר קשר טוב איתם.

הזוית האישית

היה ממש כיף ללמוד על ילדותו של סבא ולבלות הרבה זמן ביחד.