מאגר סיפורי מורשת

זהו סיפור על נערה בת 15, שהכרתי בהיותי מורה חיילת בצבא בעיר אשקלון.

לנערה קראו נחמה והיא למדה בבית הספר בו לימדתי שנקרא "מרכז נוער", בו למדו נערים ונערות בגילאי 15- 17, תלמידים בוגרים שנפלטו מבתי ספר יסודי מסיבות שונות כגון, מצב כלכלי קשה בבית, משפחות מרובות ילדים, סכסוכים משפחתיים ובעיות חברתיות קשות. תלמידים אלה לא ידעו קרוא וכתוב, לא למדו חשבון, היסטוריה, תנ"ך ומקצועות יסוד.

אני כמורה חיילת

במרכז הנוער בו לימדתי, התלמידים למדו היטב את מקצועות היסוד, קריאה וכתיבה ושאר המקצועות, שהחסירו בבית הספר היסודי. בנוסף, למדו הבנים מקצועות כגון נגרות ופחחות והבנות למדו תפירה ובישול.

את נחמה פגשתי בכיתה אותה לימדתי. נחמה היתה ילדה ביישנית, בודדה ללא חברות, נחבאת לכלים, שקטה ולא השתתפה בפעילויות הכיתה. התלמידים הקניטו אותה, לא שיתפו אותה ולכן היתה לרוב עצובה ומתבודדת. במהלך השנה הראשונה ללימודיה בכיתתי, החלטתי לעודד אותה, לימדתי אותה בשעותיי הפנויות, שוחחתי עימה רבות ואף ביקרתי אותה בביתה.

הכרתי את משפחתה, לנחמה היו עשרה אחים ואחיות, אביה לא עבד מפני שהיה חולה ואילו אמה עבדה קשה במשק בית על מנת לפרנס את משפחתה. נחמה עזרה הרבה בביתה, בישלה וניקתה את הבית ברוב שעות היום, ולמרות הכל הכינה את השיעורים והתקדמה יפה בלימודיה בבית הספר בכיתתי.

במשך הזמן, נחמה קיבלה יותר ביטחון, השתתפה בפעילויות כיתתיות, התלמידים כבר שיתפו אותה יותר ונחמה החלה לפרוח מבחינה חברתית ומבחינת הישגיה בלימודים. נחמה גם למדה את מקצוע התפירה ומורתה לתפירה עודדה את נחמה ועזרה לה להתקדם במיומנויות התפירה וכל זאת בעקבות בקשתי.

נחמה התקדמה מאוד בלימודי התפירה ואף החלה לתפור לעצמה בגדים משלה. צוות המורים בבית הספר ואני, שיתפנו את נחמה בפעילויות שונות ומגוונות בלימודים ובחברה, ובכך נחמה הגיעה להישגים גבוהים הן בתפירה והן בלימודיה. בסיום הלימודים, סיימה נחמה את לימודיה בהצטיינות ואף זכתה בפרס.

כשעזבה נחמה את בית הספר, שמרנו על קשר ושלחנו מכתבים אחת אל השניה במשך מספר שנים עד אחרי שנחמה סיימה את שירותה הצבאי. להפתעתי, נחמה למדה באוניברסיטה הפתוחה ובמקביל בבית ספר לעיצוב ותפירה.

לאחר מספר שנים כשנותק הקשר בינינו, כשביקרתי במקרה בעיר אשקלון, הופתעתי לראות חנות לעיצוב שמלות שנקראת "בוטיק נחמה". נכנסתי לחנות ולשמחתי הרבה, פגשתי את תלמידתי משכבר הימים – נחמה, התלמידה שהיתה ביישנית ובודדה. נחמה שזיהתה אותי מיד, התחבקה והתנשקה איתי והתרגשנו ביחד.  נחמה סיפרה שהיא כבר נהייתה מעצבת ותופרת שמלות שונות ומגוונות ללקוחות רבים.

באותו מפגש חשתי סיפוק רב ושמחה רבה על הישגיה של נחמה, שהצליחה להגיע למעמד מכובד וכל זאת בתמיכה וסיוע שלי בבית הספר. חשבתי לעצמי כמה סיפוק והנאה קיבלתי מעבודתי זו כמורה חיילת, כל עמלי ומאמציי נשאו פרי.

הזוית האישית

סבתא יהודית ויערה: הייתה לנו חוויה אמיתית להכיר אחת את השניה לעומק.

סבתא יהודית ויערה בביקור בבית התפוצות. מאי 2018