מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הייתי חייל בצבא בלרוסיה

אני ונכדתי בבית התפוצות
אני, אשתי דורה ובתי מרינה 1977
מיכאל שכטמן מספר על קורות חייו

לאמי קראו רחל ולאבי קראו פבל. כאשר אני הייתי בן שנתיים אני ואמי עלינו לרכבת לאוזבקיסטן בזמן מלחמת העולם השנייה כדי להינצל מהנאצים. אבי לא עלה אתנו לרכבת כי הוא היה חייל ובמהלך המלחמה עם הנאצים הוא נהרג. סבא וסבתא שלי לא רצו לעזוב אפילו שידעו מה יעלה בגורלם. לצערי הנאצים הרגו אותם. כאשר אני עוד הייתי קטן אמי כל הזמן עבדה בלי לחזור הביתה. היא עבדה בחברה לייצור פילים למצלמות. אני הייתי בגן ילדים מיוחד שהיה כמו ביתי השני. הייתי שם מגיל 3 עד גיל 7. בקיץ הייתי הולך למחנה קיץ עד סוף החופש. מגיל 8-14 הלכתי לבית-הספר היסודי "מיצ'ורין"- לבנים בלבד.
 
החיים שלנו היו קשים מאוד. חיינו בתנאים מאוד לא טובים. החדר בו גרנו היה מאוד קטן וצפוף. בחדר לא היה לנו כלום חוץ ממיטות. שירותים, מקלחות ומטבח היו ציבוריים. בחדר היה מאוד חם ולא היו מזגנים כמו היום ולכן נאלצנו לישון בחוץ. בזמן המלחמה הייתה תקופה קשה של רעב, אני הייתי רעב מאוד, לא היה שם מה לאכול. בשביל אוכל היה צריך לעבוד קשה ולקבל כרטיסיות. הכרטיסיות נתנו לנו את האפשרות לקבל פרוסת לחם. היינו מקבלים גם מעט מאוד כסף  לשבוע לקנייה של דברים אחרים. היינו צריכים להסתדר עם מה שיש.
תמונה 1
 
לאחר שנתיים, כשהייתי בן 19 הצטרפתי לצבא של בלרוסיה. שם הייתי חייל, ולאחר שלוש שנים של שירות הלכתי ללמוד רדיו וטלוויזיה בטכניון שבעיר טשקנט. את דורה אשתי הכרתי דרך חבר של המשפחה שלה. אני הייתי נשוי כבר לאישה אחרת (שמה היה וָאלָה). התגרשתי ממנה ב-1970. בשנת 1973 התחתנתי עם דורה בטשקנט חתונה כמו הרוסים כי הסתרנו את העובדה שהיינו יהודים.
אני עבדתי במפעל לתיקון צעצועים בשנת 1970-1990. במפעל תיקנתי צעצועים ועסקתי במכניקה של הצעצועים. דורה עבדה באותם שנים בסידור ציפורניים והייתה קוסמטיקאית.
בשנת 1974 נולדה בתי מרינה (אמא של ענת). בדצמבר 1990 שלושתנו עלינו לארץ וגרנו אצל אח של דורה (שי), בתל אביב עד 1991 כשעברנו לדירה בגן- יבנה. אני ודורה עבדנו ברשת מאפיות "מעדנות". אני עבדתי בעשיית הבצק ודורה עזרה בשיווק המוצרים.
ב-1992 עברנו לגור באשדוד, שם עבדתי בחברת ניקיון עד שיצאתי לפנסיה בשנת 2000 .
המאכל האהוב עלי ביותר בברית המועצות היה "פילמני" כי את כל המאכלים הטעימים היו מוכרים בחוץ ולא היה ממש אפשרות להכין אוכל בבית ומכל המאכלים הטעימים שאכלו בחוץ, זה היה באמת המאכל שהזכיר לי טעם של בית.
פילימני זה מאכל שהוא בצק ממולא בדברים מסוימים, כל אחד לפי הטעם שלו. למשל, עם תפוח אדמה, עוף, ירקות, שום ועוד המון דברים.
אני אוהב מאוד להכין פלפלים ממולאים. אפילו עד היום הנכדים שלי אומרים שזה המאכל שבו אני מצטיין. את המאכל הזה למדתי להכין בכוחות עצמי. מרינה הבת שלי עזרה לי בהתחלה כשרציתי להכין פלפלים ממולאים והיום אני יודע בדיוק מה צריך לעשות.
מתכון: פלפלים ממולאים
המצרכים הדרושים: 10 פלפלים, 300 גרם בשר טחון, 150 גרם  אורז, 20-30 גרם שמן חמניות, תבלינים (מלח, פפריקה, פלפל), עגבניות מרוסקות (מקופסא) + קטשופ.
אופן ההכנה:
לוקחים  פלפל, חותכים את החלק העליון ואז מרוקנים את הפלפל שיהיה ריק ונקי. משאירים את הפלפל בצד. לוקחים את הבשר הטחון ומערבבים היטב עם התבלינים והאורז. אפשר להוסיף לתבנית פטרוזיליה וזה לבחירתכם. מכניסים את התערובת לתוך הפלפל ומהדקים כדי שלא יהיה גושים. מכניסים את הפלפלים אל תוך הסיר ובתוך הסיר שמים חצי סיר מים רותחים ובתוך המים שמים קצת שמן, מוסיפים קצת מלח ומחכים שזה יתבשל במשך 20 -25 דקות. בינתיים לוקחים עגבניות טחונות ומערבבים אותם עם קטשופ ומוסיפים לזה 4-5 עלי דפנה. אחר כך מוסיפים את העגבניות לסיר ולפלפלים ומחכים חמש עד שבע דקות ובסוף מוציאים את הפלפלים מהסיר.
בתאבון!!!

מילון

פילמני
מאכל רוסי - בשר מתובל בתוך בצק

ציטוטים

”למרות שסבא שלי-מיכאל לא מדבר טוב עברית, הילדים שוחחו אתו והתעניינו בסיפורו“

הקשר הרב דורי