מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גננת במושב רנן שבנגב

שירה וסבתא השתפו בתוכנית הקשר הרב דורי.
כגננת בחצר גן הילדים 1962
אחרי שירותי הצבאי, במסגרת שליחויות ממשרד החינוך, נשלחתי לעבוד כגננת במושב עולים שבנגב.

"פרח תפרח ותגל, אף גילת ורנן"

בשנת 1962 נשלחתי לעבוד כגננת במושב "רנן", שבנגב הצפון-מערבי. שמו של המושב, סמלי ומקורו בפסוק "פרח תפרח ותגל, אף גילת ורנן" (ישעיהו ל"ה פסוק 2) במושב היה מאוכלס בעולים מבני העדה הקראית שהגיעו ממצרים.

עד לבואי לא הייתה במקום גננת או מורה. כל הילדים למדו במושב הסמוך. פינו לי "ברנן" בית ששימש במשך שנים רבות כאסם תבואה. לא היה בבית שום דבר מלבד מיטת סוכנות ומלא עכברים שיתרוצצו בכל הבית. את הכריכים שהייתי מביאה מהבית מפתח תקווה הייתי אורזת בתוך תיק ותולה גבוהה על הקיר ככל שניתן כדי שהעכברים לא יגיעו לתיק האוכל. את המים בקושי יכולתי לשתות כיוון שהצנרת הייתה מעל האדמה חשופה כל ימות השנה לשמש הקודחת, וכשפתחתי את הברז על מנת לשתות המים יצאו משם מים רותחים. וכשהייתי עושה ביקורי בית לילדים ההורים היו מכבדים אותי בשתייה.

ביום שישי אחת לשבועיים אחרי העבודה הייתי נוסעת בטרמפים ומגיעה לביתי שבפתח תקווה ממש עם כניסת השבת. בימי ראשון השכמתי קום, בשעה 4 לפנות בוקר זינוק מהמיטה ריצה לאוטובוס שמגיע לתחנה המרכזית שבתל אביב. משם מיהרתי לתפוס את האוטובוס לבאר שבע, וירדתי בצומת בית קמה, משם זינקתי לטרמפיאדה ועליתי על כל רכב שנסע לכיוון אופקים. ירדתי בכניסה למושב ומשם הלכתי כברת דרך ארוכה ברגל למושב פנימה, לעיתים "זכיתי" לעלות על עגלה רתומה לסוס וממנה הישר לגן הילדים.

עברו מספר חודשים הגיעה לגן מפקחת ממשרד החינוך שבבאר שבע כשראתה המפקחת את תנאי מגורי הציעה לי לעבור לגור במושב "מסלול" הסמוך. שם חייתי עם עוד 4 מורות חיילות. יום יום צעדתי ברגלי לגן הילדים שברנן ובצהריים חוזרת שוב ברגל אחר הצהריים "מרנן" "למסלול". המורות שאיתם התגוררתי היו יצירתיות וכישרוניות. בשעות אחר הצהריים היינו יושבות יחד ומכינות דפי ציור, גוזרות, מדביקות כל אחת עוזרת לשנייה כמיטב יכולתה. בערב כל אחת בתורה הייתה מכינה ארוחת ערב לכולם זו הייתה הארוחה העיקרית לאותו יום. שכללה קופסת שימורים ירק וביצה, מקרר ותנור לא היה בדירה.

פעם בכמה חודשים נסענו לבאר – שבע לראות הצגה או סרט וזו הייתה לוגיסטיקה מסובכת, בלילה לא הייתה תחבורה בכלל אני והמורות החילות היינו נוסעות בטרמפים ולעיתים נשארות ללון "בבית החייל" בבאר – שבע. למחרת היינו מתעוררות מאד מוקדם על מנת להספיק להגיע לעבודה, לגן ולבית הספר.

במושב "רנן" עבדתי שנתיים. חזרתי לפתח תקווה בעקבות נישואי עם זלמן, למרות הקשיים של ראשית שנות השישים במושב "רנן" זכורים לי אותם ימים לטובה, אנשי המושב שהיו חקלאים חרוצים ונעימים. עדיין זכורים לי חוויות רבות ומרגשות.

הזוית האישית

ימי ראשית שנות השישים במושב "רנן" זכורים לי לטובה, אנשי המושב שהיו חקלאים חרוצים ונעימים. עדיין זכורים לי חוויות רבות ומרגשות.

מילון

בהצלחה
תהיה טוב בכל דבר

רנן
רַנֵּן הוא מושב באזור הנגב הצפון-מערבי כשני קילומטרים מצפון לאופקים. שמו של המושב סמלי ומקורו בפסוק "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן". במושב כ-600 נפש, רובם יהודים קראים.

ציטוטים

”לעולם לא מאוחר “

הקשר הרב דורי