מאגר סיפורי מורשת

הסיפור תועד  על ידי תלמידים בבית ספר "גאולים" במסגרת לימודי מולדת בנושא "עירי אשדוד" ביוזמת מנהלת בית ספר דאז, הגב' פנינה בן זקן והמורה מיה צאצשווילי.

<?xml encoding="UTF-8">

נולדתי בעיר מקנס במרוקו בתאריך 7/12/1938. 

תוקפת ילדותי עד גיל 13 עברה עלי במרוקו. עד גיל 6-7 למדתי בתלמוד תורה לימודי קודש. מגיל 7 למדתי ב"אליאנס" לימודים רגלים ואחר כך למדתי בתיכון. התחביבים היו בעיקר משחקי המחבואים ושחייה בבריכה העירונית.

עליתי ארצה בתאריך 13/11/1952. עליתי עם עלית הנוער ממקנס לקזבלנקה במחנה קליטה, שם שהייתי שלושה חודשים. מקזבלנקה לצרפת הייתי שישה חודשים במחנה הכשרה במרסיי עד העלייה לארץ.

בישראל היינו במחנה עלייה "שער עלייה" בחיפה ומשם נסענו למחנה קליטה בנתניה. מנתניה עברנו לקיבוץ בארות יצחק. בשנת 1955 עברנו להיאחזות הנחל נחושה בנחל לכיש.

עם ההחלטה בממשלה להקים את אשדוד, התארגנו קבוצת גברים שהשתחררו מצה"ל והגענו לאשדוד בחודש מאי 1957 למעברה- חצי פחון. היינו שניים בפחון.

בשנים הראשונות עבדתי כמכונאי וטרקטוריסט במושב ניר- גלים. בשנת 1962 נפתח מפעל הרכב לאוטובוסים ומשאיות ליילנד והייתי בין 15 הפועלים הראשונים שפתחו את שערי המפעל.

בשנת 1960 נשאתי ונולדו לי 3 ילדים: 2 בנות ובן ושבעה נכדים ונכדות.

השכלתי היא על תיכונית ומינהל ציבורי. עד לפרישתי לפנסיה מוקדמת הייתי יו"ר ההסתדרות. כיום אין לי נושא התנדבותי קבוע, ואני מתנדב לפי פניות לנושאים מיוחדים.

בתפקידי כיו"ר ההסתדרות ופעילותי באגוד המקצועי שנים רבות.

אשדוד זכתה להדים חיוביים מאוד בשל ההישגים של המפעלים בתעשייה ובעיקר בנמל אשדוד. הישגים אלו זכו לפרסום גם בעיתונות המקצועית בחו"ל ועל כך זכיתי לפרסום בספר אחמי"ם שהתפרסם בארצות הברית. נבחרתי להימנות בין 5000 איש בעולם ע"י A.B.I.:AMERICAN BIOGRAPHICAL INSTITUTE.