מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי בוריס ברשטיין, נולדתי בשנת 1942. אני הרביעי מבין חמישה אחים, שלושה בנים ושתי אחיות. נולדתי במלחמת העולם השנייה, בגלל המלחמה אמא ברחה לאוזבקיסטן ובדרך לאוזבקיסטן נולדתי. בזמן שברחנו פוצצו את הרכבת ונהרגו סבא וסבתא שלי ושני בני דודי, חייתי באוזבקיסטן עד גיל 3 ולאחר מכן חזרתי למולדובה, שם גדלו הוריי. אח ואחות של אבי נהרגו בזמן המלחמה, לא ידענו שהם נהרגו, חשבנו שהם חזרו למולדובה. גם אמי חיכתה לאחים שלה שיחזרו וכשלא חזרו היא חשבה שהם נהרגו. בשנת 1953 הגיעו שכנים של האחים של אמי וסיפרו שהאחים נמצאים בארץ ישראל.

במולדובה גדלתי בכפר ורטוזני. הייתה לי ילדות נפלאה. גדלתי עם הרבה חיות, היו לי סוסים, כבשים, ארנבות, פרות, עזים, ברווזים ועופות. אבא שלי היה קצב והוא גידל את כל החיות. אמא שלי הייתה עקרת בית. מסביב לבית היו לנו עצי פרי: דובדבנים, משמשים, שזיפים. בבית שגדלתי בו הייתה אח ענקית שאמא הייתה מבשלת בה ארוחות ומטעמים מיוחדים: קרפלעך, מרקים מיוחדים למשל בורשט, עוגות מיוחדות ולחמים מיוחדים ולפעמים גם הייתה מכינה שמנת וחובצת חמאה וגם מכינה ריבות מיוחדות לתקופת החורף הקרה.

כשהייתי בערך בן שמונה התעוררתי באחד מהבקרים ונוכחתי שכל עצי הפרי שלנו עקורים מהיסוד. זה דבר שחרוט בזיכרוני וזה פגע בי ובמשפחתי מאוד, בגיל כל כך צעיר נחשפתי לרוע בעולם.

בגיל 10 עברנו לגור בעיר קישיניוב, שם למדתי בבית הספר מספר תשע, ואחרי בית ספר שירתתי בצבא רוסיה שלוש וחצי שנים. לאורך כל שנות השירות שלי רק פעם אחת הייתי בחופש בבית לשנים-עשר ימים. לפני הצבא למדתי מקצוע, להיות חרט, ואחרי הצבא עבדתי כחרט בבית חרושת לייצור משאבות מים.

בשנת 1966 פגשתי את אשתי, בשנת 1967 התחתנו ונולדו לנו שתי בנות. בסוף שנת 1979 עלינו לארץ ישראל, והתחלתי לעבוד פה כמכונאי בבית חרושת, בשביל לפרנס את המשפחה ולבנות את הבית, אחרי כמה שנים גייסו אותי לצבא כחייל סדיר, ולאחר כמה שנים עשיתי מילואים.

בשנת 1986 סגרו את המפעל בו עבדתי, ולכן עברתי למפעל אחר שבו עבדתי באחזקה במקצועי כחרט. בשנת 1989 התחתנה הבת הבכורה שלי, ובשנת 1991 נולדה לי הנכדה הראשונה. לאחר מכן בשנת 1993 נולד לי הנכד השני. בשנת 1998 התחתנה הבת הקטנה שלי, ובשנה 1999 נולד לי הנכד השלישי אופיר, ולאחר מכן עוד חמישה נכדים.

אופיר פרניק על סבא: "כיום סבא נהנה מהחיים שלו, הולך כל יום לחדר כושר, שוחה בבריכה, נפגש עם חברים ומשפחה, מדי פעם נוסעים לטיולים בארץ ובחוץ לארץ, הוא אוהב לשמוע מופעים והצגות."

העשרה 

יהדות מולדובה: "רפובליקת מולדובה הנוכחית הייתה בעבר חלק מנסיכות מולדובה ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית סופחה לאימפריה הרוסית ונקראה בשם בסרביה. לאחר המהפכה הבולשביקית סופח החבל לרומניה ובעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ עבר לשליטת ברית המועצות, שהפכה אותו לאחת מ-16 הרפובליקות שלה. במשך הדורות הושפעה הקהילה היהודית של החבל מהעם ששלט בו, לעתים הרומנים ולעתים הרוסים. בשנת 1992 נעשו מאמצים להעלאת יהודים שישבו במולדובה ומתחילת שנות ה-90 עלו ממולדובה לישראל כ-42,000 יהודים.

תשע"ה 2015