היום המיוחד של סבי הוא יום הניצחון – כרוסיה ניצחה את גרמניה
סיפור חייו של ודיסלב דוידוב
משפחתו של סבי ודיסלב דוידוב
אביו : יצחק דוידוב ז"ל נולד בצ'רניהיב בשנת 1908, עסק במוזיקה , היה מורה למוזיקה בביה"ס '15' בצ'רניהיב (שמות הביה"ס הלכו במספרים).
אמו : אנה בריל ז"ל נולדה באוקראינה בשנת 1909, הייתה עקרת בית.
הורי סבי הכירו בצ'רניהיב, היו אצל קרובי משפחה ושם נפגשו, והתחתנו בגיל 17, 18 וגרו באותה עיר.
לסבי הייתה תאומה ואחות גדולה, הבכורה רייה ז"ל יש לה שתי בנות, הראשונה לודנילה והשנייה לובה, נפטרה ממחלה לפני שנתיים. ותאומתו של סבי אליאנורה נפטרה גם ממחלה. סבא היה הכי צעיר במשפחה. באותו תקופה לא הייתה אפשרות להחליט להיות יהודי או דת אחרת, זוהי התקופה של הקומוניזם. היה אפשר לשמור מסורת, אבל הייתה בעיה מצד הגויים.
החיים עם הגויים היו בסדר באותה תקופה, הם ידעו שמשפחתו של סבי יהודייה, הם לא הסתירו זאת, ולא נוצרה שום בעיה, או ריבים, אבל יום אחד סבי הלך ברחוב וראה את הילדים הגויים צוחקים על הילדים היהודים , הוא פחד שזה יקרה גם לו.
כולם ידעו שמשפחתו של סבי יהודייה , אבל זה לא שינה לאחרים , הרבה אהבו את משפחתו , לא היה אחד שצחק על סבי בכך שהיה יהודי, היה בחברה טובה עם הגויים, והסתדר איתם, הם היו יוצאים ביחד, משחקים כדורגל ביחד, ומבלים ביחד .
בחגים הם היו במרתף חוגגים את החגים: בפסח הם היו צריכים לאכול את המצות בסתר, שלא יראו , כפי שנאמר שזה היה מפריע לאחרים (הגויים). בחנוכה היו מדליקים נרות … אבל לא לעיני כולם .
אמו של סבי החלה לחלות ,היא הייתה כל כך חזקה בטיפולים ,כל בני משפחתה קיוו שתחלים, אבל לאחר כמה זמן נפטרה היא לא הצליחה יותר, היא פשוט ויתרה ונפטרה כשסבי היה צעיר.
היה לכל המשפחה קשה עם המקרה, אביו היה צריך לגדל 3 ילדים לבד, היה לו קשה לחיות על פרנסה של מורה למוזיקה, לארבעה נפשות, ובכל זאת לא התייאש, הוא המשיך לעשות הכל כדי שילדיו יצליחו , סבי היה תלמיד מוצלח , לא אכזב את אביו אפילו לא קצת, רצה לגרום לו רק אושר. ומאז מודה לאביו שלא עזב אותם אפילו כשהיה קשה .
כשסבי הגיע לגיל מצוות, לא יכל לחגוג את העלייה שלו למצוות , אביו ביקש ממנו להבין שלא יוכל לחגוג את העלייה, סבי מאוד רצה בעלייה להראות שגדל ולהראות שבגר, הבין וכיבד את אביו , ואז אביו אמר לו כבר בזה שהבנת את הנושא רואים את הבגרות שבך !
סבא היה מנגן באקורדיון כבר מגיל קטן, היה נהנה מהצלילים שלו, כל פעם ניגן בו כולם שמחו איתו, היה מופיע בפני ביה"ס , כולם אהבו את הנגינה . עד היום סבא מנגן , בימי הולדת , בחגים , בימים שפשוט מתחשק לו , כולם רוקדים כשמנגן , שרים עד הלילה , סבא הסביר לכולם את המהות של השמחה , שכל יום בחיים צריך לומר תודה להקב"ה שאתה חי ונושם ועומד על הרגליים !
לאחר הלימודים סבא הצטרף לצבא הקומוניזם, זה היה מין בילוי אחר הלימודים עם החברים , כמו הצופים כיום .
סבא הוציא תואר במתמטיקה , לימד בביה"ס שבו למד , וגם אמי ודודתי , ולימד כמה מקצועות בביה"ס :
- היסטוריה
- גאוגרפיה
- מתמטיקה
- מוזיקה
היה מורה מאוד קשוח בביה"ס , רוב התלמידים אינם רצו ללמוד , וסבי הסביר להם שהלמידה תעזור להם בחיים ,
סבי היה לוקח תלמיד תלמיד ועוזר לו בשיעורים , לאט לאט התלמידים התחילו להבין את סבי , הבינו את הלמידה שלו , ושלטו טוב בחומר , במילה אחת העריצו את סבי .
כשסבי היה מלמד בכיתה של אמי (הבת שלו) הוא לא היה קשוח איתם, הוא היה הופך את השיעור לשיעור מוזיקה , משיעור מתמטיקה הוא היה עובר למוזיקה , כולם אהבו את זה , עד שרצו להיות עם אמי בכיתה .
כיום יש אתר רוסי, שבו מתכתבים עם אנשים שאתה מכיר (odnoklassniki-שם האתר), רוב התלמידים של סבי מוסיפים אותו , ואומרים לו תודה על כמה שעזר להם , עד כמה שתמך בהם כל הדרך , ואמרו שאם לא היה קשוח איתם, הם לא היו מוצלחים בעבודתם כיום, הם מספרים לו במה עובדים, במה הם עוסקים, והוא פשוט שמח לדבר איתם על זה !
סבא וסבתא הכירו בשידוך ,התחתנו בשנת 64 , ובאו מאותה עיר והחליטו להישאר לגור בעיר הולדתם , ולהוליד את ילדיהם בעירם צ'רניהיב .בשנת 65 נולדה בת , ושמה אנג'לה – דודתי כיום , ולאחר 7 שנים בשנת 72 נולדה בת , ושמה אירנה – אימי כיום. אנג'לה בת 47 כיום , עובדת בשדה התעופה שבניו יורק , נשואה ואם לבת יחידה – ששמה מרינה שכיום היא בת 20. אמי בת 40 כיום , עובדת כאחות ברעננה , גרושה ואם לשתי בנות – ששמותיהם ריטה האחות הבכורה שנולדה בשנת 97, ואני עמנואל הצעירה נולדתי בשנת 98. סבא וסבתא מרייה התגרשו , הבנות היו צעירות מאוד, ולמרות שהתגרשו המשיך לבקר את הבנות ולקח אותם לטיולים , היה לו מאוד חשוב לשמור על הקשר שלו עם הבנות , אהב אותם מאוד .
בשנת 94 אמי אירנה עלתה לישראל, הייתה היחידה מהמשפחה שעלתה לישראל, היא התקבצה באולפנת קליטה בעפולה, והכירה את אבי אולג , ולאחר שנתיים בשנת 96 התחתנה עם אבי.
בשנת 96 עלה סבי לישראל בפעם הראשונה בחייו , ומאוד נרגש כשהיה בישראל , היה בחתונתם של הוריי, וגם סבא עשה עלייה לישראל עם סבתי החורגת לריסה, וסבי וסבתי החורגת (עם משפחתה לאחר כמה זמן) ואמי הם היחידים שעלו לישראל ממשפחתם.
סבי החליט לגור בשכונה שלנו בשנת 98 כדי לעזור לאמי עם הילדים, סבתי החורגת הגיעה עם משפחתה לישראל ,
כשנכדתה של סבתי החורגת הולידה , הם עברו כיום לגור בנתניה , כדי לעזור לנכדתה עם התינוקת .
כיום סבא וסבתי החורגת בגמלאות.
סבתא לריסה ודודה אנג'לה עם בעלה ישה וביתם מרינה טסו לניו-יורק לגור שם, לאחר שאמי עשתה עליה לישראל. סבתא השתלבה עם הסביבה, יודעת לדבר אנגלית טוב , וכך גם דודתי . לאחר כמה שנים התחילה התחרות "הסבתא הכי יפה בברוקלין" סבתי השתתפה בתחרות , וניצחה !! ועד היום משתתפת בתחרויות אלו וזוכה בתואר "הסבתא הכי יפה בברוקלין ".
היום המיוחד של סבי הוא יום הניצחון , יום הניצחון הוא יום בו רוסיה ניצחה את גרמניה , והכריזו על חירות , סבא מספר שנשים וגברים נלחמו למען אחים שלהם , אביו נלחם גם במלחמה זו , ובזכות הכוח של העם , הם ניצחו . ברוסיה הם חוגגים זאת עם מצעד מיוחד שבו טנקים , חיילים , הנשיא , וכו' משתתפים בו , חוגגים יום זה כבר משנת 1945 עם סיום המלחמה . כשסבי צופה כל פעם מחדש בטקס הוא בוכה ,ומצטטת את סבי "יום כזה לא נשכח".
את הסיפור ניתן למצוא בבלוג סיפורי מורשת קהילות ישראל, משרד החינוך
מילון
קומוניזםקומוניזם היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה.
ציטוטים
”היום המיוחד של סבי הוא יום הניצחון“