מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל להורים ממוצא סורי למזל וברוך איזון שעלו לארץ בשנות השלושים ונישאו בארץ. סבא רבא ברוך היה פעיל בתנועת נוער ציוני עוד בהיותו בסוריה.

גדלתי בתל אביב למשפחה בת 6 ילדים, למדתי בבית ספר עממי ביאליק בתיכון אורט, סמינר למורות למקצועות האופנה ועבדתי בהוראה ואחר כך במקצוע האופנה. נישאתי בשנת  1970 לאברהם חכים נולדו לנו 3 ילדים שני בנים ובת גידלנו את הילדים בחולון והיום אנחנו בתל אביב סבא וסבתא מאושרים לעשרה נכדים ואני שמחה להשתתף בפרויקט של הקשר הרב דורי.

גדלתי במשפחה מאוד חמה ומלוכדת עם סבתא שגרה אתנו. משפחה מסורתית  ויחד עם זאת מאוד ליברלית גרנו בדרום תל-אביב, שכונת שפירא – לוינסקי – סלמה. בבית ספר באליק למדו כ-1000 תלמידים. המורים היו ברובם מבוגרים חלקם ילידי הארץ שעשו הרבה למען המדינה בהקמתה. קיבלנו חינוך אוד פטריוטי עם דגש על חברות טובה ועשיה למען האחר. היו לנו בבית הספר מקצועות כמו כלכלת בית, שיעורי תפירה ורקימה לבנות ומלאכה לבנים כמו

נגרות מסגרות ושיעורי חקלאות. היום אני חושבת שזה היה כדי שנלמד ונכיר את כל התחומים כדי שנוכל לבחור בעתיד מה טוב ונכון לנו לעשות אחרי בית ספר עממי. אני בחרתי בתיכון מקצועי אורט שהיה בית ספר רק לבנות למדנו את כל מקצועות האופנה – ציור אופנה עיצוב ותפירה סיימתי והמשכתי לסמינר למורות זכורים לי הטקסים שהיו עורכים בחגים בבית הספר ובמיוחד ביום העצמאות היו עורכים טקס מרכזי ליום הזיכרון לנופלים במלחמת השחרור ומלחמת סיני.

כשלמדתי בכיתה י"ב  בתאריך 6765 בבוקר, קצת לפני השעה שמונה הייתי בדרכי לבית הספר, החלה אזעקת אמת שהכריזה על פרוץ המלחמה – מלחמת ששת הימים. וכעבור שעה קלה מודיעים בחדשות כי חייל האוויר שלנו השמיד את כוחות האוויר של המצרים וכוחות צבא נכנסו לסיני. גם ברמת הגולן החלה מלחמה ולמחרת גם בירדן. היה מתח ופחד נורא. כעבור שישה ימים הצבא שלנו הביס את שלושת צבאות האויב.

התקופה של מלחמת ששת הימים זכורה לי "כחוויה " ראשונה של מלחמה כולם התנדבו בכל מקום אפשרי היות ורוב הגברים התגייסו לצבא, היה מחסור של כוח אדם בעבודה בהרבה תחומים אנחנו כבני נוער התנדבנו דרך מגן דוד ועבדנו בבתי חולים וארזנו ערכות עזרה ראשונה. הדאגה הייתה גדולה לי היו ארבע אחים בצבא ומסביב חברים ושכנים הקשר עם החיילים היה מאוד קשה לא היו טלפונים רק דרך מכתבים או דש מאנשים שנפגשו והעבירו לבית.

בשנת 1970 נישאתי לסבא אברהם חכים שהיה חבר של אחי מימי הצבא והיה כבן בית אצלנו החתונה התקיימה בבית כנסת בתל-אביב. בבית הורי הקפידו על מסורת ומנהגי החגים כל המשפחה הייתה מתכנסת יחד לציין שהיינו שישה אחים ארבעה בנים ושתי בנות כולנו נשואים עם ילדים ואף אחד לא וויתר על נוכחות בבית סבתא וסבתא רבתא. סבתא מזל וסבא ברוך ותמיד תמיד חגגנו ביחד את כל חגי ישראל לפי הסדר וכל חג את האוכל והטקס המתאים.

אחדות המשפחה ועזרה ההדדית היה ערך עליון ולזה חונכנו.

כיום אני מאוד משתדלת להמשיך את המסורת המשפחתית ולהקפיד על ארוחות בערב שבת וחגים בחיק המשפחה.

בחג סוכות יום שמחת תורה אנחנו נוהגים להגיע לבית הכנסת של הסבא רבה ברוך, אשר לקח חלק פעיל בהקמה וההחזקה וכמונו נוהגים כל בני הדור שלנו להגיע עם הילדים והנכדים. ארבעה דורות המשך מגיעים לחגוג את שמחת התורה בבית הכנסת של "פעם". בית הכנסת נקרא "שבת אחים" לעולי סוריה ונמצא ברחוב יסוד המעלה בתל-אביב.

יש לנו עוד חוויה משפחתית שנערכת בפסח, בחג השני כל המשפחה מתאספת לפיקניק גדול. כל משפחת איזון עם כל הילדים והנכדים ויש גם נינים במשפחה אשר מגיעים. יש לנו משחקים חברתיים בעיקר שבע אבנים שאותו מארגן סבא אברהם וכולם כולם נהנים להשתתף בו ומחכים משנה לשנה להגיע.

הזוית האישית

סבתא שרה: אני נהנית מאוד מהעבודה המשותפת, לספר על העבר שלי וגם לשמוע על אחרים. אני מאחלת לעמיתוש, ראשית שתצליח, שיהיה לה עתיד נפלא שתגשים את כל שאיפותיה ותהיה מאושרת ובריאה.

עמית: אני נהנית מאוד מהפרויקט, כל יום לראות את סבתא ולשבת איתה ביחד לכתוב על העבר שלה וללמוד דברים שלא ידעתי. אני מאחלת לסבתא אושר בריאות שתמיד יהיה לה כיף ואני אוהבת אותה!!!