מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בשנת 1942 למשפחה של 8 אחים, בעיר קזבלנקה שבמרוקו. עקב מלחמת העולם השנייה זכיתי להיות רק שנתיים בבית הספר.

גרתי בבית קטן בצפיפות בחדרים עם 8 אחיי. למדתי לתפור מאמא שלי שעסקה בתפירה. אבי היה עוסק במכירת בגדים. בעבודתו. תפרתי שקי שנה במשך 30 שנה בארץ. כיום אני עדיין תופרת, אך לא לעבודה אלא להנאתי. הייתי רקדנית מעולה בלי בעיות חברתיות. התחתנתי בגיל צעיר מאוד.

בגיל 22 עליתי לארץ, כאשר הייתי נשואה עם 4 ילדים והגענו לאשקלון, למשפחתו של בעלי. בארץ, נולדו לי ולבעלי עוד 4 ילדים. יש לי בסך הכל 8 ילדים, 22 נכדים ו-6 נינים.

בעלי היה חייל ונלחם במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים, ובזמן שנלחם הייתי בביתי מגנה על ילדי ודואגת לשלומם.

הזוית האישית

אריאל בן אברהם, דיויד דולמן: לנו היה העונג להכיר את פרלה, אישה שמחה שרוצה לשמח אחרים ואישה שעברה הרבה בחייה למרות שלא יצא לנו להיפגש הרבה למדנו הרבה והשכלנו מחכמת חייה.