מאגר סיפורי מורשת

הטייס התימני הראשון

משה בדיחי – דוד שלי, אח של אבי – שלום בדיחי, נולד בשנת 1935 בגבעתיים למשפחה בת 9 נפשות.

משה התגייס לצה"ל כשהייתי ילדה בת שלוש. הוא עבר מבדקי טיס בהצלחה וסיים קורס טיס בשנת 1957. דוד בן גוריון היה אז ראש ממשלה ושר בטחון. בן גוריון שמח מאד על כך שיש טייס תימני, וכשנערכה מסיבה לכבוד כנפי הטיס של דוד משה, המשפחה הזמינה את בן גוריון. הוא הגיע לגבעתיים עם פמליה וצי של רכבים שהיוו מראה חריג באותם ימים. כל מי שראה את המכוניות, הגיע למסיבה. כולם באו עם ספרי זיכרונות ובן גוריון חתם לכולם וברך את כולם.

משה היה טייס קרב והשתתף במלחמות כטייס קרב. בשנות השישים היה כבר אלוף משנה ונשלח לאוגנדה (מזרח אפריקה) בראש משלחת טייסים שהקימו בית ספר לטיס ואימנו חיילים מאוגנדה להיות טייסים. במלחמת ששת הימים החזירו אותו בבהילות לארץ כדי להשתתף במלחמה. המשפחה לא ידעה שהוא בארץ, אבל יום אחד הגיע מזכיר העיר לבית השכנה  של הורי ומסר שמשה נעדר. לא הבנו איך הוא נעדר אם הוא באוגנדה ואז הסתבר שהגיע כדי להשתתף במלחמת ששת הימים ומצאו חצי מהדיסקית שלו באיזה אתר קרבות. הסיפור נגמר בהפי אנד. המלחמה הייתה קצרה ובתום הקרבות הוא יצר קשר עם המשפחה ואמר שאכן הדיסקית נעלמה.

הוא היה טייס אישי של אידי אמין והטיס את מטוס המנהלים שלו. זכיתי לבקר באוגנדה, ביקרתי בארמונו של אידי אמין ונסעתי עם אחת מחמשת נשותיו במרצדס השחורה שלו. טסתי עם אידי אמין במטוס המנהלים שלו כשהטייס היה דודי משה. כשאידי אמין השתגע וגרש את הישראלים מאוגנדה – משה חזר לארץ אחרון ולימים פרש מחיל האוויר ועבר להטיס מטוסים בחברת "אלעל" . הוא נחשב במשך שנים רבות לטייס חיל האוויר עם הכי הרבה שעות טייס. כמובן שדוד משה השתתף במבצע להצלת החטופים באוגנדה.

הזוית האישית

סבתא ארזה: נהנית מכל רגע שאני מבלה עם איתי האלוף שלי. הזדמנות לשיחות והכרות מאד מאד אישית ועמוקה והעברת מסרים שלא מתאפשרת במרתון היומיומי שבשגרה.

איתי: אני נהנה פה מאוד, כיף לי לעבוד עם סבתא בפעילות וחוץ מזה, זה הרבה יותר טוב (ויותר מעניין) משיעור היסטוריה (: