מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הטיולים של סבא מנחם מלחי

אני עם סבא שלי
סבא שלי ואחיו עם אוהל שההורים שלהם תפרו
סבא שלי עשה המון טיולים ברחבי הארץ כילד

קוראים לי מנחם, אני בן 71. נולדתי במחנה מעצר בקפריסין ואחרי שנה הגעתי באניית מעפילים לארץ. יש לי עוד 2 אחים. בארץ עשיתי טיולים רבים – עם המשפחה ועם בת זוגתי. כאן החלטתי לספר על הטיולים שלי.

הטיולים שלנו התחילו כשאני הייתי בגיל 11, זה היה לפני 60 שנה. אז, לפני 60 שנה, לא היה לנו רכב, היינו 3 ילדים, ולכל הטיולים נסענו באוטובוס.

אחד הטיולים הראשונים שאני זוכר היה כשאני הייתי בערך בן 11, היה כשחגגו עשור למדינה. אני זוכר שהיה מצעד צבאי גדול, בבאר שבע. אז נסענו באוטובוס מנשר עד לבאר שבע כדי לראות את המצעד. היו כל כך הרבה אנשים שם בתחנת רכבת בבאר שבע, ואיכשהו אני, עם שני האחים שלי הלכנו לאיבוד מההורים. אז עמדנו וחיכינו, לא זזנו מהמקום. בסוף ההורים מצאו אותנו. אחר כך הסתובבנו וראינו את המצעד.

פעם לא נסעו וחזרו באותו היום כמו היום, אז עשינו שבוע טיול. אמא שלי תמיד הייתה אומרת: "אנחנו הולכים לטיול עד שנגמר לנו האוכל". אז אחרי המצעד בבאר שבע נסענו להר סדום, ביקרנו שם במערת הקמח, הקמנו שם אוהל על יד המערה והיינו שם כמה ימים עד שנגמר לנו האוכל. משם נסענו למצדה.

בימים ההם העלייה היחידה שהייתה למצדה זה היה שביל הנחש. הסוללה לא הייתה פרוצה בכלל, לא הייתה דרך ובטח שלא היה את הרכבל. אני הייתי בן 11-12, כל אחד היה לו תרמיל גב קטן ואנחנו עלינו. אני הייתי הכי גדול והכי "חזק", אז עליתי מהר, רצתי את כל שביל הנחש עד למעלה, שמתי את התרמיל שלי למעלה ורצתי לעזור לאמא שלי לעלות גם למעלה. ישבנו שם, הקמנו את האוהל שלנו. היה לנו עוד אוהל, אחר, שההורים שלי תפרו אותו לבד. כבר אין לי אותו, הוא התפורר ממזמן.

הקמנו את האוהל על המצדה ולמחרת התעוררנו  מוקדם בבוקר כדי לראות את הזריחה. זה היה אחד הטיולים הראשונים שעשינו. מאז עשינו עוד המון טיולים.

אחר כך קצת השתכללנו והתחלנו לעשות טיולים עם אופניים. לאבא ואמא שלי היו אופניים כפולות והם היו נוסעים על האופניים הכפולות ולכל אחד מהילדים היו זוג אופניים והיינו נוסעים לטיולים עם האופניים.

הטיול הכי גדול שלנו גם לקח כמה ימים: נסענו מנשר לאורך הכביש הישן (אז לא היה את כביש החוף או את כביש 6, היה רק כביש אחד – כביש 4 מה שנקרא היום.) לכיוון תל אביב והיו מלא פרדסים מכל הכיוונים. נסענו, הגענו לפרדס באמצע הדרך, הקמנו את האוהל בפרדס וישנו שם.

למחרת המשכנו לרכוב באופניים עד לכפר סירקין, שם גם כן היה עוד פרדס וגם שם ישנו בפרדס. ביום השלישי הגענו לאשקלון – עד לאשקלון נסענו באופניים! שם היינו בפארק הלאומי שבחוף הים אשקלון ומשם חזרנו הביתה. כל הטיול לקח לנו 3-4 ימים. זה היה הטיול הכי גדול, הכי ארוך והכי יפה שעשינו באופניים.

הזוית האישית

נגה: אני נהניתי לשמוע את מה שהיה לסבא שלי להגיד ולשמוע סיפורים מהעבר שלו שלא הכרתי. אני רוצה לאחל לו שימשיך ליהנות בטיולים.

 אני וסבא – קשר רב דורי

תמונה 1

מילון

נשר (יישוב)
עיר השוכנת בשיפולים הצפון - מזרחיים של רכס הכרמל ובדרום מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל.

ציטוטים

”אני לוקחת איתי מהסיפור של סבא שלי את אהבת הטיולים בארץ.“

הקשר הרב דורי