מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל בשנת 1951. אמי נולדה בסלובקיה בעיירה בשם קומיאטיצה ואבי נולד בגרמניה. אבי ואמי עלו לארץ בשנת 1949 הכירו בקיבוץ גניגר ושם נולדתי.

בשנת 1955 הורי עברו להתגורר בפתח תקוה, אבי החל ללמוד לימודי חקלאות בבית ברל ולימים נעשה מדריך חקלאי במושבים בכל הארץ. אמי הייתה עקרת בית ובזמנה הפנוי תפרה לאנשים.

אני למדתי בגן ולאחר מכן בבית ספר יסודי ותיכון. דיברנו בבית בעברית. כיוון שאמי הייתה ניצולת שואה, כבר מגיל מאוד צעיר שמעתי כל הזמן סיפורים על השואה והבית היה מאוד עצוב, אבל אני בכל זאת הייתי ילדה מאוד שמחה, קיבלתי המון אהבה מההורים והיו לי הרבה חברים.

סבתי אילנה קיבלה את שמה על שמה של סבתה הלנה שנספתה בשואה.

סבי עודד קיבל את שמו מפני שהמצב הכלכלי היה בארץ מאוד קשה, החיים היו קשים ביותר ואמו מרים נתנה לו את שמו עודד כדי לעודד את המשפחה.

בגיל 3 עברה משפחתנו מקיבוץ גניגר לפתח תקווה, בה התחלתי ללמוד בגן לאחר מכן בבית ספר יסודי ואחר כך בתיכון.

בילדותי לא הייתה טלוויזיה ולכן כל ילדי השכונה וילדים מבית הספר היו חבריי. כשחזרנו מבית הספר אכלנו ארוחת צהריים, "עשינו" שיעורי בית וירדנו לשחק בשכונה עד החשכה. המשחקים ששיחקנו היו מחבואים, קלאס, גולים, קפיצות עם גומי וחבל, דג מלוח, תופסת והיה כיף לא נורמלי.

אמי אמיליה עלתה לאחר שניצלה מהשואה בשנת 1949. היא הגיעה ישר מהאנייה לקיבוץ גניגר ובקיבוץ החליטו להחליף לה את השם לעדה.

אבי אליעזר עלה מאורוגוואי, לאחר שמשפחתו ברחה לפני מלחמת העולם השנייה מגרמניה. הוא הגיע מהאנייה ישר לקיבוץ מצובה שבגליל העליון.