החצוצרה של סבא דוד
החצוצרה מספרת את סיפור עלייתו של סבא לארץ
לאחר הבריחה מפולין ב- 1939, עם עליית הנאצים לשלטון, בגיל 9 שוכנתי בבית יתומים בסמרקנט, באוסבקיסטאן, התקבלתי לתזמורת כלי הנשיפה והתחלתי ללמוד לנגן על חצוצרה. בבית היתומים הייתה תזמורת אליה הצטרפתי. ניגנו באירועים, בבתי חולים לחיילים ובהלוויות והכסף שהרווחנו נכנס לבית היתומים. בבית היתומים הייתי קרוב לשנתיים. בהיותי בגיל-12 היות והייתי ילד מוכשר גויסתי לצבא האדום (הרוסי) לתזמורת של הצבא. כאשר התבצע גיוס נוסף של ילדים, גויסתי לתזמורת של בית הספר לשריון. במסגרת התזמורת הייתי מאושר. היה לי טוב ונוח ויכולתי ללכת ללמוד בבית ספר רגיל. ביחידה זו הייתי עד 1945 (עד תום המלחמה).
בתום המלחמה, אמא הגיעה אלינו והודיעה שעולים לארץ ישראל. עזבתי את הצבא, הגעתי להוריי ויחד עם ארבעת אחיי התחלנו את המסע לארץ ישראל. בפולין, הפרידו את הילדים מההורים ועד שנת 1948 היינו במחנות של עליית הנוער מטעם ארגון השומר הצעיר. עברנו מסיביר לסמרקנט, לפולין, לגרמניה, אוסטריה והתחנה האחרונה בצרפת שם פגשנו את הורינו .
ב 1945, כשהייתי בעליית הנוער בליגליץ, בפולין סיפרתי לילדים שאני יודע לנגן על חצוצרה והתקבלה החלטה להשיג לי חצוצרה. כסף לא היה ולכן החליטו הילדים על מבצע איסוף בקבוקי זכוכית ריקים שאותם מכרו. אחד הילדים שלמד בבית הספר הפולני אמר שאצלם מעוניינים לקנות משרוקיות. הילדים גילו כי בשק"ם של הצבא הרוסי מוכרים משרוקיות בזלוטי 1. אני ידעתי לדבר רוסית טובה, הגעתי לשק"ם וקניתי מהכסף של הבקבוקים קרוב ל- 40 משרוקיות. הילד מבית הספר הפולני מכר כל משרוקית ב- 5 זלוטי וברווח קניתי חצוצרה. אמנם מיושנת, תיקנתי אותה וכך רכשתי את החצוצרה הראשונה שלי. עם החצוצרה הופעתי בוינה, בעליית הנוער בכנסים של השומר הצעיר והיא ליוותה אותי עד עלייתי לא"י.
.ב – 1946 אני צועד עם החצוצרה בראש המצעד בהפגנת כוח של נוער השומר הצעיר במחנה וצלר בגרמניה.
את החורף בילינו במחנה וצלר, לפני המעבר ושם קבלנו תעודה לקבלת אוכל במחנה וצלר ותעודה לזיהוי ואישור על בדיקות רפואיות לפני העלייה לארץ. עלינו ארצה באוניית העצמאות ב- 1949.
בשנת 1949 עם העלייה לארץ ישראל התגייסתי לצבא . לאחר השחרור הגעתי לעיר נתניה ואז נודע לי על תזמורת מכבי האש אליה הצטרפתי כנגן חצוצרה.
החצוצרה מימי המחנה, עלתה לארץ ועם ההצטרפות לתזמורת מכבי האש קיבלתי חצוצרה חדשה. עם התזמורת היינו בתחרויות ארציות, ניגנו במצעדים שונים, בחגיגות יום העצמאות, בפתיחת מוסדות שונים. ניגנתי כמה שנים במקביל לעבודה. נגנו ב: ·
- פתיחת "המלבן" בשכונת דורה בנתניה, ·
- פתיחת בית קולנוע, שרון, בעיר נתניה.·
- בפתיחת תחנת הרכבת בנתניה.
בהיותי בצבא, במלחמת ששת הימים, חבר שלי, שניגן איתי בתזמורת הגיע לביתנו וביקש להלוות את החצוצרה והבטיח כי יחזיר את החצוצרה כשאני אחזור. אותו חבר עזב את הארץ עם החצוצרה והחצוצרה לעולם לא שבה. לאחר הנישואים לסבתא פרידה, והולדת חיה לאחר כשנה, כיוון שלא הייתה עבודה באזור, קיבלתי הצעה לעבוד במפעלי פוספטים, בים המלח, כאחראי על מספר מסגרים וכך נפרדתי מהתזמורת ומהחצוצרה.
מילון
עליית הנוערבקונגרס הציוני ה-22 בבזל, בשנת 1946, נקבע כי כל יתום יהודי באירופה עד גיל 17, רשאי להיקלט במוסדות עליית הנוער. בארצות רבות באירופה הוקמו "בתי עלית הנוער", שם נקלטו החניכים לפני עלייתם ארצה.
ציטוטים
”במסגרת התזמורת הייתי מאושר“