מאגר סיפורי מורשת

ישראל לופו סבא שלי סיפר לי על התמונה שצולמה בבולגריה בעיר פלבן, סבא שלי צילם את התמונה בעצמו.

רקע – הקהילה היהודית בפלבן – בולגריה

"יהודי העיר ידעו מספר פוגרומים, החל מנסיך ואלכיה מיכאי האמיץ שטבח ביהודי העיר בשלהי המאה ה-16 עד חיילי צבא האימפריה הרוסית אשר פגעו ביהודי העיר במסגרת המלחמות מול העות'מאנים במהלך המאה ה-19. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 500 נפשות והתפתחה מערכת חינוך יהודית עצמאית שבה התחנכו מרבית בני הקהילה. במהלך מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 1,000 נפשות והוחל עליה החוק להגנת האומה. במאי 1943 נקלטו בפלבן 6,000 ממגורשי סופיה והם רוכזו באזור שכונה בפי בני הקהילה גטו פלבן. כ-5 קילומטרים מהעיר פעל עד ספטמבר 1944 מחנה הריכוז קאייליקה שבו נאסרו כמה מאות ממגורשי סופיה וערים אחרות. מרבית יהודי העיר עלו למדינת ישראל במהלך גל העלייה מבולגריה בין 1948 ל-1950". (ויקיפדיה)

חנות הבדים של סבא בפלבן שבבולגריה

התמונה צולמה בשנת 1943, בשנת שלטון הנאצים בבולגריה

סבא סיפר לי על תמונה מיוחדת שצולמה בשנת 1943, בשנת שלטון האצים בבולגריה, בתמונה שבה מצולמים אבא של סבי, גרשון, והחנות שלו. החנות של גרשון הוחרמה על ידי הנאצים – מבלי להוציא שום דבר מהחנות. כל זה קרה באמצע הלילה, למזלנו, לסבא רבא, גרשון היו מפתחות נוספים לחנות. הוא גייס גוי עם עגלה וסוס וביחד פתחו את הדלת האחורית של החנות. מכיוון שבפתח הראשי עמדו שומרים נאצים, סבא רבא גרשון, אשתו והגוי הצליחו להוציא בדים ולהעמיס הכל בעגלה, מבלי שהשומר הנאצי ירגיש בדבר.

בזכות הבדים האלה, במהלך כל המלחמה האם תפרה לבנות הכפר הנמצאות בסביבה שמלות ותמורתן סבי ומשפחתו קיבלו אוכל. בתמונה של החנות שסבא שמר, רואים את הדוכן הקטן שנותר מהחנות הגדולה שניהל. היא מסמלת בשביל סבי את התקופה הגרועה בחייו – כשראה את גרשון, אביו, יושב חסר כל. סבי מתגעגע בעיקר לאביו.

הזוית האישית

ישראל לופו: תכנית הקשר הרב דורי היא תכנית מקסימה.